שולמית אלמוג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישורים עודפים
שורה 5:
אלמוג היא בוגרת ה[[פקולטה]] למשפטים ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}}. את התמחותה ב[[עורך דין|עריכת-דין]] עשתה אצל נשיא [[בית הדין הארצי לעבודה]], השופט [[צבי בר-ניב]]. את ה[[תואר שני|תואר השני]] ותואר ה[[דוקטור]] קיבלה בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה.
 
בין השנים [[2000]]–[[2007]] שימשה כעורכת ראשית של [[הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה]]. כמו כן שימשה עורכת של כתבי העת "[[משפט וממשל]]" ו"[[דין ודברים (כתב עת)|דין ודברים]]" וכעורכת אורחת של כתב העת "[[מחקרי משפט]]". בשנים [[2006]]–[[2007]]–2007 הייתה עורכת ראשית של הערוץ האקדמי.
 
כתבה מספר ספרי ילדים ונוער וביניהם "גן ורדים" (יחד עם אלה שגיא, [[ספרית פועלים]], [[1989]]); "באמצע היער" (מסדה, [[1994]]) ו"מירנדלה ללא ארץ" (מסדה, [[1995]]).
 
==פעילות אקדמית==
כתבה וערכה תשעה ספרים ופרסמה עשרות מאמרים בכתבי עת בארץ ובחו"ל. מחקריה עוסקים בקשרים שבין [[משפט וספרות]], משפט וקולנוע ומשפט ותרבות דיגיטלית, ובזכויות נשים וילדים.
 
בשנת [[2000]] פורסם ספרה "משפט וספרות", המציג את העיון המשולב במשפט ובספרות, שמטרתו לתאר את ההשפעה ההדדית בין שתי הדיסציפלינות ולהגיע לתובנות מורכבות יותר מאשר חקר כל אחת מהן בנפרד. בשנת [[2002]] ראה אור ספרה "עיר, משפט, סיפור" (שוקן), המהווה דיון ראשון ביצירת [[שמואל יוסף עגנון|ש"י עגנון]] מפרספקטיבה של משפט וספרות. בשנת [[2005]] יצא לאור הספר "משפט וספרות בעידן דיגיטלי", המתאר את גישתה התאורטית של אלמוג באשר למשמעות השינויים שחולל העידן הדיגיטלי במערכת המשפט.
שורה 31:
*'''ספר [[דליה דורנר]]''' (עורכת, יחד עם [[דורית ביניש]] ויעד רותם, נבו, [[2009]])
*'''נשים מופקרות''' ([[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], [[2008]])
*'''משפט וספרות בעידן דיגיטלי''' (נבו, [[2007]])
*'''עיר, משפט, סיפור''' ([[הוצאת שוקן|שוקן]], [[2002]])
*'''משפט וספרות''' (נבו, [[2000]])
*'''זכויות של ילדים''' ([[הוצאת שוקן|שוקן]], [[1997]])
*'''משפט וקולנוע''' (נבו, 2013)
שורה 42:
*'''משפט כקולנוע: מראית פני הצדק בעידן הדימוי הנע''', [[מחקרי משפט]] כב 5 (תשס"ו) (עם עילי אהרונסון)
*'''טובת ילדים, זכויות האדם''', ספר [[יצחק זמיר]] על משפט, ממשל וחברה 93 (יואב דותן ו[[אריאל בנדור]] – עורכים, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הארי ומיכאל סאקר, ירושלים, תשס"ה)
*'''סיפורים אובדים ברשת - על אינטרנט, נרטיב ומשפט''', [[משפט וממשל]] ח 357 (תשס"ג)
*'''ואותן השמות עומדים לדורות' - על עברית, מגדר ומשפט''', מחקרי משפט יח 373 (תשס"ב)
*''''עיני המערער חשכו' - בין הנרטיבי לנורמטיבי''', מחקרי משפט טו 295 (תש"ס)