לקשמי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סקריפט החלפות (ה-), הסרת קישורים עודפים |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 6:
}}
'''לקשמי''' (ב[[סנסקריט]]: '''लक्ष्मी''') היא אלה מה[[פנתאון|פנתיאון]] ה[[הינדואיזם|הינדואי]], ה[[בודהיזם|בדהיסטי]] וה[[ג'ייניזם|ג'איני]]. היא האלה של השגשוג (חומרי ורוחני), ה[[עושר]] והאושר, ה[[מזל]] והברכה, ההצלחה, השפע והפריון, הזוהר ההוד ההדר והיופי. לקשמי נקראת גם "שרי", שפירושו, העושר והשגשוג, שהיא מהווה התגלמות שלהם. בהינדואיזם המוקדם, בספרות ה[[וודות]], נקשרה לקשמי או שרי עם מלכים, ובעיקר עם מלך האלים [[אינדרה]]. כאשר איבד אינדרה את שרי, איבד את כוח המלוכה שלו, וכאשר קיבל אותה בחזרה חזר אליו כוחו. ב[[הינדואיזם]] המאוחר הפכה לקשמי לאשתו של האל [[וישנו]] וה[[שקטי]] שלו. כאשתו של וישנו, היא מופיעה יחד עם [[פרוואטי]] ו[[סראסווטי]] כחלק משילוש של אלוהויות נשיות, שהן בנות זוג של שלושת האלים הראשיים (וישנו, [[שיווה]] ו[[ברהמה]]).כאשר האל וישנו התגלגל על כדור הארץ והופיע בצורת ההתגלמויות ([[אווטאר]]ות) של [[ראמה (אל)|ראמה]] ו[[קרישנה]], האלה לקשמי התגלגלה לארץ כבת זוגו: [[סיטה (מיתוס)|סיטה]] (אשתו של [[ראמה (אל)|ראמה]]), ו[[ראדה|רדהא]] (המאהבת של קרישנה).
קדושתה של הפרה ההודית נקשרת באלה לקשמי, שכן הפרה נתפסת כהתגלמותה של האלה.
הפולחן והתפילה (ה[[פוג'ה]]) לאלה לקשמי בתור אלת ה[[עושר]] הם חלק מהפולחן היום יומי בבתים ובמוסדות מסחריים הינדואים. במקדשים רבים, הפולחן ללקשמי נערך כחלק מהפולחן לוישנו, וסוגדים לה כבת זוגו. לפולחן לאלה לקשמי מקום מרכזי בפסטיבלים של ה-[[דיוואלי]] (חג האורות) ו[[קוגהגירי פורנימה|הקוגהגירי פורנימה]] (חג הקציר). לפי המסורת, יום תחילת הדיוולי הוא יום הולדתה של האלה לקשמי מתוך אוקיינוס החלב, וליל הירח המולד בדיוואלי הוא יום חתונתה עם האל וישנו. ▼
==מיתולוגיה==
שורה 14 ⟵ 13:
סיפור חשוב שבו מופיעה לקשמי במקום מרכזי הוא סיפור חביצת אוקיינוס החלב הקוסמי. לפי הסיפור, האלים (דוות) והשדים, או הלא-אלים (אסורות) חבצו את אוקיינוס החלב על מנת להשיג את האמריטה, משקה האלמוות, שהיה חבוי בקרקעיתו. האלים והשדים שהיו אויבים מושבעים הסכימו לחבור יחד ולחבוץ את האוקיינוס על מנת להשיג את משקה האלמוות. מוט החביצה שלהם היה ההר מנדרה, סביבו ליפפו - במקום חבל - את מלך הנחשים ואסוקי. האלים והשדים עמדו בשני קצוות הנחש ומשכו בו וכך חבצו את אוקיינוס החלב. במהלך החביצה, [[וישנו]] התגלגל והופיע בדמות אחת ההתגלמויות המרכזיות שלו, הצב (קוּרְמָה) ועל גבו הונח ההר, כדי לייצב אותו ולמנוע את שקיעתו באוקיינוס. במהלך החביצה של האוקיינוס עלו אוצרות שונים ממעמקיו. גולות הכותרת של האוצרות היו משקה האלמוות והאלה לקשמי. כשלקשמי עלתה מעל פני האוקיינוס, היא בחרה בוישנו לבעל והשניים התחתנו ברוב פאר והדר.
בחלק מהגרסאות של הסיפור לקשמי תופסת מקום מרכזי ומהווה את התכלית הראשונית לחביצת האוקיינוס. לפי גרסאות אלו לקשמי אבדה באוקיינוס החלב, והחביצה של האוקיינוס נועדה להשיב אותה לעולם.
==פולחן וחג==
▲הפולחן והתפילה (ה[[פוג'ה]]) לאלה לקשמי בתור אלת ה[[עושר]] הם חלק מהפולחן היום יומי בבתים ובמוסדות מסחריים הינדואים. אך במקדשים רבים, הפולחן ללקשמי נערך כחלק מהפולחן לוישנו, וסוגדים לה כבת זוגו. לפולחן לאלה לקשמי מקום מרכזי
לאלה לקשמי גם תפקיד מרכזי בפסטיבל [[קוגהגירי פורנימה|הקוגהגירי פורנימה]] (חג הקציר).
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Lakshmi}}
{{מיתולוגיה הינדואית}}
{{קצרמר|דת|מיתולוגיה}}
| |||