תעלת סואץ – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Suez_Havatzelet.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פירוט מעבר האניות בתעלה, עיתון החבצלת, ספטמבר 1871]]

[[קובץ:Portsaid151279.jpg|250px|ממוזער|חוף פורט סעיד בעת מעבר ספינת טילים [[אח"י תרשיש (סער 4)]] בתעלה, 15 דצמבר 1979]]

 

חשיבותה הגדולה של התעלה היא מתן האפשרות לספינות הנעות בין [[אסיה]] ל[[אירופה]] להימנע מהצורך להקיף את [[אפריקה]] דרך [[כף התקווה הטובה]] וה[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]] הסוער, ובכך לקצר ולהוזיל משמעותית את הדרך.

בעקבות רצונו של [[גמאל עבד אל נאצר]] לגייס [[כסף (אמצעי תשלום)|כספים]] לבניית [[סכר אסואן]], הכריזה מצרים על [[הלאמה|הלאמת]] התעלה ב-[[26 ביולי]] [[1956]], ואסרה על [[אונייה|אוניות]] ישראליות לעבור בה. בתגובה, תכננו הממלכה המאוחדת ו[[צרפת]] את [[מבצע מוסקטר]] לכיבוש אזור התעלה בתיאום עם [[ישראל]]. על פי התכנון המוקדם בין הממלכה המאוחדת וצרפת, כבשה ישראל את [[חצי האי סיני]] ובתוך שבוע הגיעה עד לקו המים. לאחר כניסתה של ישראל למלחמה, פלשו כוחות צרפתיים ובריטיים למצרים על-פי ההסכם, וכבשו חלקים ממנה, כאשר מטרתם הייתה להחזיר לידם את השליטה בתעלה ולהפיל את שלטונו של נאצר. בתגובה, טיבעו המצרים אוניות בתעלה וחסמו אותה ו[[מדינות ערב]] שיבשו את אספקת ה[[נפט]] לעולם. כהמשך להשתלשלות האירועים, לחצה [[ארצות הברית]] מדינית וכלכלית על הממלכה המאוחדת לסגת ממצרים. לאחר סיום הקרבות הכריז [[האומות המאוחדות|האו"ם]] על תעלת סואץ כרכוש מצרים.

 

 

 

בתחילת [[מלחמת יום הכיפורים]] צלח הצבא המצרי את התעלה לכיוון [[חצי האי סיני]], ובעקבות זאת התנהלו קרבות קשים בין [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] לצבא המצרי. לאחר שצה"ל צלח אף הוא את התעלה לכיוון מערב, התנהלו קרבות קשים משני עברי התעלה. במהלך מלחמת יום הכיפורים נפלו או ננטשו כל המעוזים הישראלים לאורך תעלת סואץ, למעט [[מעוז בודפשט]] שהיה על שפת הים התיכון. כחלק מ[[מבצע אבירי לב]], נחסמה התעלה לחלוטין על ידי [[מבצע אבירי לב#הגשר היבשתי|גשר יבשתי]] שנבנה על ידי [[חיל ההנדסה]].

 

==תחליף==

בשל עלות המעבר הגבוהה בתעלה, נעשה שימוש גובר ב{{ה|מעבר הצפון-מזרחי}}, שימוש זה מתאפשר אחרי שקרחונים נסוגו והמעבר פתוח מספר רב יותר של חודשים בשנה.