ראובן שילוח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים |
האנציקלופדיסט (שיחה | תרומות) |
||
שורה 32:
משימתו הראשונה מחוץ לגבולות ארץ ישראל הייתה ב-[[1932]] כשליח המחלקה ל[[עיראק]], בה פעל במסווה של מורה לעברית וסטודנט למדעי המזרח ב[[אוניברסיטת בגדד]]; במסגרת פעילותו העביר דיווחים על מצב [[יהודי עיראק]] ועל הערכות הבריטים והעיראקים נוכח המצב בארץ ישראל. ב-[[1935]] נשלח שוב לבגדד, הפעם תחת הכיסוי של עיתונאי ב"[[פלסטיין פוסט]]". בשליחות זו פיתח את הקשרים עם פעילים [[כורדים]]. לאחר חזרתו פעל בארגון "[[ההגנה]]" בתחום ה[[מודיעין צבאי|מודיעין]] בקרב הערבים המקומיים. משנת [[1936]] השתייך ל[[המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית|מחלקה המדינית של הסוכנות היהודית]], הוא נשלח למשימות איסוף מודיעין ב[[לבנון]] ו[[סוריה]], והיה אחראי על הקשרים עם גופי המודיעין הבריטי. בתפקידו זה, סייע זסלני להקמת [[פלגות הלילה המיוחדות]], והיה בקשר עם מפקד היחידה, [[אורד צ'ארלס וינגייט]].{{הערה|שלומי שטרית, '''פלגות הלילה המיוחדות (SNS)במרד הערבי – מאפייניה של היחידה ותורת הלחימה שלה במבחן הפעילות הצבאית בכּאוכּב אל-הווא, דבּוריה וח'רבּת ליד-אל עוואדין''', 2013, עמ' 47.http://lisa.biu.ac.il/files/lisa/shared/shlomi_shtrit.pdf}} שילוח זיהה את הפוטנציאל בקשרים עם [[ארצות הברית]] ופיתח את היחסים עם [[המשרד לשירותים אסטרטגיים]] (OSS) הארגון שקדם ל-[[CIA]].
היה חבר משלחת [[הסוכנות היהודית]] לוועידת סן פרנסיסקו ב-1945 שנאבקה לניסוחו והכללתו של סעיף 80, פרק 12 ב[[מגילת האומות המאוחדות]]
מיד לאחר הקמת המדינה בחן בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון הקמת מסגרות ממלכתיות לגופי המודיעין שפעלו בתקופת המדינה שבדרך. נוסח ההחלטה 1949 על פי יומנו של בן-גוריון:
| |||