בתים ושדות בתקופת היובל – הבדלי גרסאות

אף על פי שבמשנה מובא ש"אין מקדישין לפני היובל פחות משתי שנים ולא גואלין לאחר היובל פחות משנה", הגמרא שם מסיקה שזוהי רק המלצה, משום שמי שיעשה זאת יאלץ לגאול אותה בשוויה המלא, כי "אין מחשבין חדשים להקדש", כלומר לא גורעים מסכום הפדיון עבור חדשים בודדים. ישנה מחלוקת בין [[רב (אמורא)|רב]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]] האם ניתן להקדיש שדה בתוך שנת היובל, וה[[רמב"ם]] פסק כשמואל שהשדה כלל לא מתקדשת.

 

אם אדם לא גאל את שדהו עד שהגיע היובל, וכן אם אדם גאל שדה שלא היתה שלו, השדה יוצאת ל[[כהנים]], והם צריכים לשלם את שוויה (אם עדיין לא נפדתה). שדה אחוזה שלא נפדתה היא אחת מ[[כ"ד מתנות כהונה]]. הכהנים שזוכים בשדה הם אלו הנמצאים ב[[כ"ד משמרות כהונה|משמר]] ששרת בבית המקדש בתחילת היובל.

ב[[תוספתא]] מבואר ששדה אחוזה האמורה אינה עוברת לרשות הכהנים עד יום הכיפורים של תחילת [[שנת היובל]]{{הערה|1=תוספתא מנחות יג ג, וכן כותב רש"י ויקרא כז כא}}. אולם, לפי הרמב"ם, השדה יוצאת בראש השנה של היובל.