פובליוס ונטידיוס בסוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פירוש נוסף
על אנטיגונוס אצל דיו קסיוס
שורה 13:
בעקבות הניצחון על רוצחיו של קיסר ב[[קרב פיליפי]], אחיו ואשתו של מרקוס אנטוניוס ([[לוקיוס אנטוניוס]] ו[[פולביה אנטוניה]]) התחילו לפעול כנגד אוקטביוס בניסיון לבסס את משפחתם כשליטים היחידים ברומא. הם עשו זאת על ידי ניסיון לשבש את הקצאת הקרקעות לווטרנים של צבא אוקטביוס. הניסיון שלהם נכשל והם נדחקו לפרוסיה (כיום [[פרוג'ה]] שב[[איטליה]]) שם כוחותיו של אוקטביוס הטילו עליהם מצור. בסוס ו[[גאיוס אסיניוס פוליו]] ניסו להעביר להם סייעו אולם דרכם נחסמה על ידי [[מרקוס ויפסניוס אגריפה]] ו[[קווינטוס סלבידינוס רופוס]], שהצליחו לדחוק אותם לפולגיניום (כיום [[פוליגנו]] שבאיטליה) והטילו עליהם מצור. עם כניעתו של לוקיוס אנטוניוס בסוס ושאר מצביאיו של אנטוניוס נטשו את צבאותיהם והתפזרו לכל עבר.
 
לאחר הפלישה של [[האימפריה הפרתית]] לפרובינקיות המזרחיות של רומא בשנת 40 לפנה"ס, ניתן לבסוס הפיקוד על מספר לגיונות, והוא נשלח למזרח להביס את הפרתים. בסוס נחל ניצחון מוחץ כנגד הפרתים, הצליח להרוג את [[קווינטוס לביאנוס]] שהיה מפקד הפלישה בקרב ולכבוש מחדש את כל הפרובינקיות המזרחיות.{{הערה|[[דיו קסיוס]] ([http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Cassius_Dio/48*.html#41.4 '''היסטוריה רומאית''', ספר 48, פרק 41, סעיפים 5-4]) כותב שפובליוס ונטידיוס הניס את [[מתתיהו אנטיגונוס השני]], מלך יהודה, מארצו וכבש אותה ללא קושי, ושהוא קנס אותו משום שהגיש עזרה לפאקורוס, בנו של המלך שפיקד על הצבא [[האימפריה הפרתית|הפרתי]].}}
 
למרות ניצחונותיו בסופו של דבר אנטוניוס הדיח את בסוס מתפקידו, ככל הנראה בגלל קנאה בהצלחתו או חשד לשחיתות מצידו. בסוס חזר לרומא ונערך לו טריומף בעקבות הישגיו בשדה הקרב. בסוס נפטר בשנת 38 לפנה"ס.
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
 
{{מיון רגיל:בסוס, פובליוס ונטידיוס}}