מוזיקת נשמה – הבדלי גרסאות

'''מוזיקת נשמה''' (ב[[אנגלית]]: Soul music) היא שילוב של [[רית'ם אנד בלוז]] ו[[גוספל|וגוספל]] שהחל [[שנות ה-50 של המאה ה-20]] המאוחרות ב[[ארצות הברית]]. רית'ם אנד בלוז (באנגלית: בלוז וקצב, מינוח ש[[תחדיש|טבע]] [[מפיק מוזיקלי|המפיק המוזיקלי]] [[ג'רי וקסלר]]) הוא בעצמו שילוב של [[בלוז]] ו[[ג'אז|וג'אז]], כאשר [[שנות ה-40 של המאה ה-20]] קבוצות קטנות של מוזיקאים [[אמריקאים-אפריקאים]], שניגנו בדרך-כלל ב[[סקסופון]], שילבו ג'אז עם מסורות של בלוז. מוזיקת נשמה נבדלת מרית'ם אנד בלוז בכך שהיא משתמשת במוטיבים של גוספל, בדגש הגדול יותר על [[שירה]], ובשילוב של נושאים חילוניים ודתיים גם יחד.

אין קשר בין מוזיקת נשמה לבין "שירי נשמה" ב[[מוזיקה חסידית|מוזיקה החסידית]].

הצלחת הזרם הזה במהלך [[1990]], עזר לפריצות דרך מסחריות וביקורתיות של כמה אמנים, כולליםבהך [[ד'אנג'לו]], [[אריקה באדו]], [[לורין היל]], ו[[מקסוול (זמר)|מקסוול]].

בישראל, נוהגים להגדיר כזמרי מוזיקת נשמה, זמרים המשתמשים בסגנון שירה וסלסולים אמריקאיים ו/או בעלי גוון קול חם ועבה וכמו כן ישנה חשיבות לטקסט ולמידת ההתייחסות שלו לרגש ולהבעה האישית של האמן. זמרים מייצגים של סגנון זה בארץבישראל הם: [[מרגלית צנעני]], [[מומי לוי]], [[שירלי צפרי]], [[כרמי שימרון]], [[מורן גמליאל]], [[עתליה לביא]], [[קרולינה]], ו[[סיון בהנם]].