יהדות נאולוגית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ נקיון פרמטרים בתבנית:הערות שוליים (דיון)
כמעט ברור מאליו אך נחזק; קטגור כפול
שורה 1:
[[קובץ:Budapest Große Synagoge Fassade 8.JPG|ממוזער|300px|חזית [[בית הכנסת הגדול של בודפשט|בית הכנסת הנאולוגי הגדול בבודפשט]], הרביעי בגודלו בעולם.]]
 
'''נאולוגים''' (ב[[הונגרית]]:{{כ}} neológ irányzat, "הפלג הנאולוגי") הוא הכינוי השגור לחברי אחד משני ארגוני הקהילות הגדולים ב[[יהדות הונגריה]]. מבחינהציבור חברתית,זה נטההתאפיין ציבורבעיקר זהבשאיפה להשתלבות באוכלוסייהוטמיעה מיטבית בחברה ההונגרית הכללית;, והכיל את האגף המודרניסטי והליברלי של מבחינהיהודי דתיתהארץ, הושפעולרוב הרבניםבני שהיומעמד מזוהיםהביניים עמועירוניים. הרַבָּנוּת הנאולוגית, שמעמדה בקרב הציבור היה חלש יחסית, הושפעה מ[[זכריה פרנקל#האסכולה הפוזיטיבית-היסטורית|מהאסכולההאסכולה הפוזיטיבית-היסטורית]], שגם [[היהדות הקונסרבטיבית]] רואה עצמה כממשיכת דרכה. המחלוקת בינם ל[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסים]] האדוקים והשמרנים יותר התמסדה ב-[[1871]], [[הקרע ביהדות הונגריה|ושני הציבורים פנו להקים גופים ארציים נפרדים]]. הנאולוגים נותרו כסיעה עצמאית גם [[חוזה טריאנון|בשטחים שהועברו]] ל[[אוסטריה]], [[יוגוסלביה]], [[צ'כוסלובקיה]] ו[[רומניה]] ב-[[1920]], ועודם המגזר הגדול ביותר בין יהודי הונגריה עצמה.
 
==התפתחות==
שורה 55:
לאחר הפרישה אימצו העסקנים שהנהיגו את הלשכה קו זהיר: הם חששו כי הממשלה תאמץ את קביעת הצד השני לפיה הם מהווים דת חדשה, ושאפו למזעור הפערים. לעף, שהלך והתקרב לעמדותיו של גייגר, איבד את רוב השפעתו עוד בטרם הקונגרס שהוא עצמו התנגד אליו. במהלך הפילוג הביע תמיכה בזכותם של האורתודוקסים לנהל את ענייניהם בעצמם. הנהלת [[בית המדרש לרבנים בבודפשט]], שהוקם לבסוף ב-1877 לפי מתכונת האבטיפוס בברסלאו ובו הוכשרו מרבית רבני הנאולוגים, ניתנה ל[[משה אריה בלוך]]. בוגריו היו שמרנים למדי.{{הערה|Adele Berlin, '''The Oxford Dictionary of the Jewish Religion''', Oxford University Press, 2011. עמ' 532-533.}} השינויים הקיצוניים ביותר, בהתאם לדרישת הציבור, היו הכנסת עוגב ומקהלות מעורבות לבתי כנסת נאולוגיים רבים. נוסח התפילה שומר במלואו למעט קהילות ספורות שהשמיטו את [[כל נדרי]] או [[אב הרחמים]].{{הערה|שם=אא}} לא הונהגו אפילו טקסי [[קונפירמציה#קונפירמציה ביהדות|קונפירמציה]] לצעירים;{{הערה|שם=ככאר|'''CCAR Yearbook 1911''', [https://archive.org/stream/yearbookcentral16rabbgoog#page/n231/mode/1up עמ' 225].}} משפחתו של [[בנימין זאב הרצל]] ערכה את הבר-מצווה שלו ב[[בית הכנסת הגדול של בודפשט]] ב-[[1873]], אך נאלצה לארח את הקונפירמציה בביתה הפרטי.{{הערה|עמ' 14 .Jacques Kornberg, '''Theodor Herzl: From Assimilation to Zionism''', Indiana University Press, 1993}} הרבנות הנאולוגית מנתה מחד את לעף בעל ההשקפה הרפורמית – אם כי הוא לא נתן לכך שום ביטוי מעשי, ובבית-הכנסת שלו ב[[סגד]] לא פעל אפילו עוגב בתפילה –{{הערה|שם=ככאר}} ומאידך כמה שהיו מזוהים בבירור כאורתודוקסים כמו [[מרדכי עמרם הירש]] ב[[אובודה]] ושמואל לייב בריל בפשט. עם זאת, רוב אלה ששירתו בקהילות הלשכה הארצית היו קרובים לקו שהתווה בית-המדרש בבודפשט, ברוח הפוזיטיבית-היסטורית של ברסלאו.{{הערה|שם=אא}}
 
בהונגריה נותר כלל הציבור נותר מחויב להשתייך לעדות השונות, נוצריות ויהודיות כאחד, ולשלם להן מסים. הממסד הנאולוגי נשלט בידי הפרנסים והקהל היה לרוב אדיש ומרוחק מחיי הדת, ונטה להתערות מלאה בחברה הסובבת. בדומה לארצות האחרות בהן ניתנה אמנציפציה, היהודים הוגדרו-מחדש רשמית (בידי עצמם במאבקם לזכויות שוות ובידי הרשויות) ככנסייה של "בני דת משה" השייכים ללאום המקומי, ולא עוד כ[[קורפורציה]] נפרדת שתפקדה כקהילה סגורה. בהונגריה הליברלית, שממשלתה נזקקה להזדהות היהודים עם הלאום השלט במדינה בה היוו ההונגרים מיעוט בין עממים רבים אותם ניסו להטמיע ונדרשה להם גם משום תפקידם החיוני בכלכלה, הרחיק תהליך הקונפֶסְיוֹנָלִיזַצִיָה – ניסוח היהדות במונחים של זרם דתי בלבד – לכת יותר מבכל מדינה אחרת. בגרמניה ואפילו בצרפת שיתפו יהודים בני השקפות שונות פעולה במאבק נגד האנטישמיות העולה ונגד דעות קדומות מן הסוג הישן; אך העימות הדתי החריף והחשש האורתודוקסי העמוק מהשתלטות נאולוגית, לצד הסובלנות המופגנת של הממשל, מנעו כל התארגנות כזו בהונגריה. קיומו של זרם נאולוגי רשמי אפשר לחברים הטיפוסיים בקהילות – בדרך כלל עירוניים בורגנים, שהתגוררו בערים בהן הוסרו האיסורים על ישיבת יהודים מאוחר יחסית (אלה חסרו קהילות יהודיות ותיקות ומגובשות), והשתלבו בכלכלה ובתרבות – ביטוי לגיטימי לעגן בו את זהותם הנבדלת מול החברה הנוצרית לה היו זרים, הגם שעניינם בדת היה קלוש בדרך כלל ושאיפתם העיקרית הייתה טמיעה מיטבית. הרבנים, העיתונאים ואנשי הרוח של הממסד הקהילתי הנאולוגי נאלצו להתמודד עם העובדה שקהלם היה על פי רוב אדיש כלפי עיסוקיהם אם לא מתבולל לגמרי. היסודות המשפיעים והאמידים ביותר ביהדות הונגריה נמנו רשמית על הזרם: מבין 346 יהודים לא-מומרים שקיבלו תואר אצולה עד 1918,
בהונגריה נותר כלל הציבור נותר מחויב להשתייך לעדות השונות, נוצריות ויהודיות כאחד, ולשלם להן מסים. הממסד הנאולוגי נשלט בידי הפרנסים והקהל היה לרוב אדיש ומרוחק מחיי הדת, ונטה להתערות מלאה בחברה הסובבת. רבני הקונגרסאים לא נקראו להביע את דעתם לעתים קרובות, השפעתם הייתה מועטה והם היו מעורבים בסוגיות הלכתיות בודדות. ב-[[1895]], כשהונהגו לראשונה נישואים אזרחיים שאפשרו לבני הדתות השונות להתחתן, דחו הכל את עמדתו של הרב שאנדור רוזנברג מ[[אראד]] שהציע להכיר באיחודים כאלה כשהוא מצהיר כי רק נישואין עם שבעה עממים ועובדי אלילים נאסרו במפורש, ו[[עמנואל לעף]] הפריך את טיעוניו. בעת מלחמת העולם הראשונה, בתקופה בה רבו ה[[עגונות]], עסקו בסמינר במחקר נרחב בשאלת התרתן, ובעת מלחמת העולם השנייה, כשהממשלה אסרה על שחיטה כשרה מטעמים של צער בעלי חיים, הם אסרו [[המאבק על השחיטה הכשרה|הימום חשמלי של הבהמה]] כדי לעקוף את החוק.{{הערה|שם=אא|יהודה שוויצר. '''[http://www.jstor.org/stable/23535836 רבנים קונסרבטיבים בקהילות המתבוללות בהונגריה]'''.}} פולמוס אחר שרבני הנאולוגים נקראו להשתתף בו היה המאבק בציונות, הנושא היחיד שגישר על הקרע. ב-[[8 בספטמבר]] [[1897]] פרסמו שני הארגונים הארציים הצהרה משותפת בעיתונות, במפגן חסר תקדים של אחדות. הרב שמואל כהן מפשט, שנותרה מרכזם של הקונגרסאים, כתב: {{ציטוטון| בהונגריה, הציונות השואפת להפוך זרם דתי ללאום לעולם לא תזכה בתומכים}}. הרב אריה ליפשיץ, יו"ר הוועד המנהל של הפלג האחר, הוסיף: {{ציטוטון|ביחס לציונות, האורתודוקסים עומדים בדעה אחת עם היהודים המתקדמים. אף הם מגנים את התנועה הפזיזה, החוטאת נגד הדת ונגד הפטריוטיות גם יחד. ה[[מגיארים]] בני דת משה חפצים לפרוח כאן, בביתם; אין להם כל כוונה להקים מדינה יהודית בפלשתינה.}}{{הערה|פטאי, עמ' 340-341.}}
רק שניים היו אורתודוקסים, ומבין 60 היהודים הלא-מומרים שנבחרו לפרלמנט אף אחד לא היה אורתודוקסי.{{הערה|Konrád Miklós, [https://www.academia.edu/5903122 Jews and Politics in Hungary in the Dualist Era, 1867 – 1914.] East European Jewish Affairs, Vol. 39, No. 2, August 2009, 167–186. נתון מספרי: עמ' 170.}}{{הערה|שם=מירון|[[גיא מירון]], The Waning of Emancipation: Jewish History, Memory, and the Rise of Fascism in Germany, France, and Hungary. Wayne State University Press, 2011. עמ' 202-205 וכו'.}}
 
בהונגריה נותר כלל הציבור נותר מחויב להשתייך לעדות השונותבהתאמה, נוצריות ויהודיות כאחד, ולשלם להן מסים. הממסד הנאולוגי נשלט בידי הפרנסים והקהל היה לרוב אדיש ומרוחק מחיי הדת, ונטה להתערות מלאה בחברה הסובבת. רבני הקונגרסאים לא נקראו להביע את דעתם לעתים קרובות, השפעתם הייתה מועטה והם היו מעורבים בסוגיות הלכתיות בודדות. ב-[[1895]], כשהונהגו לראשונה נישואים אזרחיים שאפשרו לבני הדתות השונות להתחתן, דחו הכל את עמדתו של הרב שאנדור רוזנברג מ[[אראד]] שהציע להכיר באיחודים כאלה כשהוא מצהיר כי רק נישואין עם שבעה עממים ועובדי אלילים נאסרו במפורש, ו[[עמנואל לעף]] הפריך את טיעוניו. בעת מלחמת העולם הראשונה, בתקופה בה רבו ה[[עגונות]], עסקו בסמינר במחקר נרחב בשאלת התרתן, ובעת מלחמת העולם השנייה, כשהממשלה אסרה על שחיטה כשרה מטעמים של צער בעלי חיים, הם אסרו [[המאבק על השחיטה הכשרה|הימום חשמלי של הבהמה]] כדי לעקוף את החוק.{{הערה|שם=אא|יהודה שוויצר. '''[http://www.jstor.org/stable/23535836 רבנים קונסרבטיבים בקהילות המתבוללות בהונגריה]'''.}} פולמוס אחר שרבני הנאולוגים נקראו להשתתף בו היה המאבק בציונות, הנושא היחיד שגישר על הקרע. ב-[[8 בספטמבר]] [[1897]] פרסמו שני הארגונים הארציים הצהרה משותפת בעיתונות, במפגן חסר תקדים של אחדות. הרב שמואל כהן מפשט, שנותרה מרכזם של הקונגרסאים, כתב: {{ציטוטון| בהונגריה, הציונות השואפת להפוך זרם דתי ללאום לעולם לא תזכה בתומכים}}. הרב אריה ליפשיץ, יו"ר הוועד המנהל של הפלג האחר, הוסיף: {{ציטוטון|ביחס לציונות, האורתודוקסים עומדים בדעה אחת עם היהודים המתקדמים. אף הם מגנים את התנועה הפזיזה, החוטאת נגד הדת ונגד הפטריוטיות גם יחד. ה[[מגיארים]] בני דת משה חפצים לפרוח כאן, בביתם; אין להם כל כוונה להקים מדינה יהודית בפלשתינה.}}{{הערה|פטאי, עמ' 340-341.}}
 
הממסד הנאולוגי הושתת על כמה רמות: הקהילות, המחוזות והלשכה הארצית. קונגרס כלל-יהודי נועד להיות מכונס מדי פעם בפעם, אך הפילוג סיכל מתווה זה. ב-1907 דחתה הממשלה ניסיון להתוועדות כזו מחשש שהיעדרות האורתודוקסים תבסס הכרה בדעת הקהל בקיומם של שני זרמים נפרדים, דבר שהיה מנוגד למדיניותה הרשמית. היעדרו של גוף נבחרים זה העביר את הסמכויות למעשה לידי נשיאי המחוזות, שבחרו את יו"ר הלשכה. הראשון שמילא תפקיד זה, ממרץ 1871, היה מרטון שווייגר, אם כי בפועל ניהל את העניינים מזכירו יוסף שימון. ב-1905, עם מות שווייגר, ירש אותו מור מזיי שנפטר ב-1925. מחליפו, שנכנס לתפקיד רק ביוני 1927 עקב סיבוכים בירוקרטיים, היה פרנץ מזיי. הוא מת כעבור חודש. ממלא מקומו אדולף קונר התפטר בפברואר 1932. מרכיב מרכזי של הפוליטיקה בלשכה היה החיכוך בין ראשי קהילת פשט הגדולה והעשירה – ב-1880 היו לה 64,000 חברים, מתוך כ-230,000 נאולוגים בכל הונגריה; ב-1930 עלה המספר ל-173,000, כמעט 60% מכלל הארץ – לבין הממסד הרשמי. עם התפטרות קונר החליט שאמו שטרן, הנשיא בפשט, לרוץ בבחירות להחלפתו ולאחד את שתי המשרות. יוזמתו של שטרן עוררה התנגדות עזה, אך בנובמבר 1932 קיבל את מירב הקולות וצלח בתוכניתו.{{הערה|שם=קצבורג}} הוא ידוע בשל התפקיד שמילא בימי [[שואת יהודי הונגריה]].
שורה 64 ⟵ 67:
ב-1920, לאחר [[חוזה טריאנון]], אבדו להונגריה חבליה הצפוניים שהיו מיושבים אורתודוקסים בצפיפות.{{הערה|שם=בב}} החלוקה בין שלוש הסיעות ביהדות הונגריה הוסיפה להתקיים, גם מבחינת ההכרה חוקית של השלטונות, ב[[סלובקיה]] ו[[זקרפטיה|ברוס התת-קרפטית]] שהועברו לשלטון [[צ'כוסלובקיה]];{{הערה|Yehudah Don,Viktor Karády, '''A Social and Economic History of Central European Jewry''', Transaction Publishers, 1990. עמ' 216.}} בנובמבר [[1926]] הוקמה ברית עדות נאולוגית עצמאית במדינה.{{הערה|'''The Jews of Czechoslovakia: Historical Studies and Surveys, Volume 2'''. Jewish Publication Society, 1971. עמ' 352.}} בשטחי [[טרנסילבניה]] שסופחו ל[[רומניה]] הקימו הנאולוגים ורוב הסטטוס קוו ארגון קהילתי נפרד.{{הערה|Randolph L. Braham, The Holocaust in Hungary: Sixty Years Later, University of New York, 2006. עמ' 294.}} באזורים שהועברו ל[[ממלכת יוגוסלביה]] הקימו הנאולוגים ב-[[1919]] ועד ארצי,{{הערה|Eric Roman, '''Austria-Hungary and the Successor States: A Reference Guide from the Renaissance to the Present''', Infobase Publishing, 2003. עמ' 395.}} שמנה 70 קהילות ב-[[1930]].{{הערה|Daniel Judah Elazar. '''People and Polity: the Organizational Dynamics of World Jewry'''. Wayne State University Press, 1989. עמ' 374.}} ב[[בורגנלנד]] שנמסרה לאוסטריה הייתה [[רכניץ]] הנאולוגית היחידה שנותרה מחוץ לפדרציה האורתודוקסית שקמה בחבל ב-[[1922]].{{הערה|August Ernst, '''Geschichte des Burgenlandes''', Verlag für Geschichte und Politik, 1987. עמ' 244.}}
 
===השואה ולאחריה===
לאחר המהפכה הקומוניסטית של [[בלה קון]] ב-1920, שיהודים רבים נמנו על הנהגתה, והמכה של חוזה טריאנון החריפה חדות האנטישמיות בהונגריה והפכה למדיניות ממשלתית. אלפי יהודים עשירים המירו את דתם לנצרות. למול המהפך החד, נקלעו הממסד ואנשי רוח נאולוגיים לתהליך של חשבון נפש, התפכחות ואכזבה מהנסיגה באמנציפציה. הצורך להגדיר זהות יהודית פוזיטיבית עבור הקהל, שנדחק יותר ויותר לשוליים בחברה ההונגרית, נעשה דוחק. סופרים והוגים ביקרו את דור ההורים והסבים שלהם שנחפז, בעיניהם, לוותר על זהותו הקיבוצית בשאיפה לשוויון והתפרק ממורשתו בלי לקבל תמורה מלאה של קבלה אמיתית. כביתר מרכז ומערב אירופה בין מלחמות העולם, התגברות האנטישמיות יצרה עניין מחודש במסורת (לא במובן של שיבה לשמירתה באורח הישן, כמובן) ועודדה סולידריות פנים-קהילתית וגם עם [[אוסטיודן|יהודי המזרח]], שנחשבו עד אז פרימיטיבים דתיים או נוטים ללאומיות יהודית, אידאולוגיה שהייתה מוזרה לדודניהם שווי הזכויות. כותבים נאולוגים אף הביעו תמיכה בתנועת ההתיישבות של יהודי מזרח-אירופה בארץ ישראל כדי להקים שם מדינה או מרכז רוחני, כאמצעי לחיזוק הזהות היהודית הקולקטיבית, בעודם נותרים מחויבים לחזון ההשתלבות בהונגריה ומקווים לחזרה לליברליזם של העבר.{{הערה|שם=מירון}}
ב[[בוררות וינה הראשונה|תכתיב וינה הראשון]] ו[[תכתיב וינה|השני]], ולאחר מכן בעקבות הכיבושים ב[[מלחמת העולם השנייה]], הושבו להונגרים רבים מהשטחים שהחזיקו בהם לפני טריאנון. האוכלוסייה היהודית במדינה גדלה מאוד: מ-445,000 ב-1930 ל-725,000 ב-[[1941]]. שיעור הנאולוגים בתוכה הצטמצם בחדות בהתאמה לכך, מ-66% ל-36%.{{הערה|פרוימוביץ', עמ' 144.}} מתוך 740 הקהילות שנסקרו בהונגריה באפריל [[1944]], ערב תחילת השילוחים למחנות, היו 167 משויכות לוועד הקונגרסאי.{{הערה|פרוימוביץ', עמ' 147.}}
 
שורה 82 ⟵ 87:
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:יהדות הונגריה]]
[[קטגוריה:יהדות נאולוגית|*]]