שעון זריקות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים
שורה 14:
 
משחקים בעלי תוצאות נמוכות ועם המון עבירות, הפכו נפוצים, וגרמו [[שיעמום]] לקהל האוהדים.
ב-22 בנובמבר 1950, גברה קבוצת [[דטרויט פיסטונס|פורט ויין זולנר]] על [[לוס אנג'לס לייקרס|מיניאפוליס לייקרס]] בתוצאה 19-1819–18, וקבעה [[שיא]] - תוצאת המשחק הנמוכה ביותר בליגה. ה-NBA ניסה לשנות מספר חוקים בתחילת 1950 על מנת להגביר את קצב המשחק ולהקטין את מספר העבירות לפני שהליגה אימצה את הרעיון של בייסון.
 
דני טען כי המספר 24 לא נקבע בחטף אלא נבחר באופן הבא:
הוא שאף לכך שכל קבוצה תזרוק 60 זריקות, 120 זריקות למשחק. במשחק 48 דקות שהן 28802,880 שניות, לחלק ב-120 נותן 24 שניות לזריקה לכל קבוצה.
 
כאשר הרעיון הגיע למימוש במשחקים בליגה, בתחילה שחקנים רבים היו לחוצים והחלו להגיע למצב זריקה לאחר 8-108–10 שניות.
במשך הזמן השחקנים התרגלו ולמדו ליצור מצב קליעה בהתקפה בזמן של כ-20 שניות.
 
שורה 30:
 
==פעולה==
ב[[ליגת ה-NBA]] (מ-[[1954]]), ב-WNBA (מ-[[2006]]), וב-[[פיב"א|FIBA]] (מ-[[2000]]; בין [[1956]] ל-[[2000]] שעון הזריקות נקבע לזמן של 30 שניות)
שעון הזריקות סופר לאחור 24 שניות ועל כן [[כינוי]]ו '''שעון ה-24'''. זריקה לסל שלא במסגרת זמן השעון לא תחושב. "באזזר" נשמע מיד לאחר שהשעון מגיע ל-[[0 (מספר)|0]].
 
שורה 36:
וב-FIBA (מ-[[2010]]) קובעים כי שעון זריקות יתאפס בזמן עבירה בתנאי שהשעון יעמוד על פחות מ-14 שניות בהתקפה והוא יאופס ל-14 שניות ולא ל-24 שניות ("שעון חדש").
 
שחקני כדורסל בקולג' משחקים עם שעון זריקות שזמנו עומד על 35 שניות (מ-[[1993]]; 45 שניות מ-[[1985]] עד [[1993]]) ב[[ארצות הברית]] ו-30 שניות ב[[קנדה]].
שחקניות כדורסל בקולג' ובתיכונים, גם בארצות הברית וגם בקנדה משתמשות בשעון זריקות של 30 שניות.