משורה (יחידת מידה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 1:
{{בעבודה}}
 
'''מְּשׂוּרָה''' היא מידה מקראית קדומה למדידת [[נוזל]], ומוזכרת פעם אחת ב[[תורה]], בספר ויקרא (יט לה) "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה". ואמרו בתלמוד ומה משורה הקפידה עליו תורה, קל וחומר להין וחצי הין... ללוג וחצי לוג.{{הערה|בבלי, בבא בתרא פט ב, ובבא מציעא סא ב.}} מידת המשורה מזוכרת פעמים בנביא [[יחזקאל]] (פרק ד טז) "וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן-אָדָם הִנְנִי שֹׁבֵר מַטֵּה-לֶחֶם בִּירוּשָׁלִַם וְאָכְלוּ-לֶחֶם בְּמִשְׁקָל וּבִדְאָגָה וּמַיִם בִּ'''מְשׂוּרָה''' וּבְשִׁמָּמוֹן יִשְׁתּוּ". וכן (פרק ד יא) "וּמַיִם בִּ'''מְשׂוּרָה''' תִשְׁתֶּה שִׁשִּׁית הַהִין מֵעֵת עַד עֵת תִּשְׁתֶּה".
 
כפי הנראה מהפסוקים שימשה מידה זו למדידת [[נוזל]], וכך כתבו ה[[חזקיה בן מנוח|חזקוני]] וה[[רשב"ם]] בפירושם לתורה. אך [[רש"י]] בפירושו לתורה כתב בפירוש המילה 'משורה' - היא מידת הלח וה[[מוצק|יבש]].
 
== שיעור המשורה ==
בשיעור הלוגהמשורה ישנם כמה שיטות, בתלמוד (במסכת בבא בתרא פט ב) מבואר שמשורה היא אחת מ36 ב[[לוג (יחידת מידה)|לוג]]. אמנם במקום אחר בתלמוד (בבא מציעא סא ב) שמידת המשורה היא אחד מ33 בלוג, אכן ב[[מסורת הש"ס]] הגיה שם כפי הנוסח בבא בתרא אחד מ36 בלוג.
 
דעת [[רמב"ם|הרמב"ם]] ששיעור המשורה הוא אחד מ33 בלוג, כפי גרסת הבבלי במסכת בבא מציעא.{{הערה|היד החזקה, הלכות גניבה פרק ח הלכה ז.}}
 
דעה שלישית, קרובה לדעת הרמב"ם, הובאה בספר [[שיטה מקובצת]] בשם ספר די העובדים לרבי [[אברהם בן הרמב"ם]], שהמשורה היא רובע שמינית הלוג, והוא 32 מלוג.
 
הרב [[שמואל שטראשון]] (הרש"ש) בפירושו על התלמוד, הביא דעה נוספת בשם ה[[רד"ק]] שהמשורה היא אחת מ30 בלוג.
 
== שיעור המשורה במידות זמנינו ==
 
כפי שנתבאר לעיל שיעור המשורה נחתך משיעור הלוג. ובשיעור הלוג נחלקו הפוסקים האחרונים כמה הוא שיעורו, דעת הרב [[חיים נאה]] ששיעור הלוג הוא 345.6 מ"ל/סמ"ק, ואילו דעת ה[[חזון איש]] ששיעור הלוג הוא 597.2 מ"ל/סמ"ק.
 
לפיכך אם ננקוט כפי שמבואר בתלמוד שמשורה היא אחד מ36 בלוג, נמצא ששיעור המשורה הוא לדעת הרב חיים נאה 9.6 מ"ל/סמ"ק, ולדעת החזון איש שיעורו הוא 16.58 [[מיליליטר|מ"ל]]/[[סמ"ק]].
 
== המשורה בימינו ==
כיום רגילים להשתמש במנהוג להשתמש במילה זו להוראה על דמות מועטת בדומה ל'[[קורטוב]]'. ואכן כבר בזמן חז"ל נהגו להשתמש בלשון זו להוראה על כמות מועטת, כפי שמופיע במשנה באבות (פרק ו משנה ד) "כָּךְ הִיא דַרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה – פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל, וּמַיִם בַּ'''מְּשׁוּרָה''' תִּשְׁתֶּה, וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן, וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה".
 
== ראו גם ==
{{מיזמים|ויקימילון=משורה|ויקימילון 2=במשורה}}
* [[משורה]]
 
== לקריאה נוספת ==
* פירוש הרש"ר הירש (בראשית פרק יז פסוק טו).
 
== הערות שוליים ==
<references />{{מידות בהלכה}}
[[קטגוריה:שיעורי חז"ל]]
[[קטגוריה:יחידות מידה קדומות]]