משורה (יחידת מידה)

יחידת מידה מקראית

מְּשׂוּרָה היא מידה מקראית קדומה, ומוזכרת פעם אחת בתורה, בספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ל"ה "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה". בתלמוד נאמר: "ומה משורה הקפידה עליו תורה, קל וחומר להין וחצי הין... ללוג וחצי לוג".[1] מידת המשורה מזוכרת פעמים בנביא יחזקאל (ד', ט"ז) "וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן-אָדָם הִנְנִי שֹׁבֵר מַטֵּה-לֶחֶם בִּירוּשָׁלִַם וְאָכְלוּ-לֶחֶם בְּמִשְׁקָל וּבִדְאָגָה וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה וּבְשִׁמָּמוֹן יִשְׁתּוּ". וכן (ד', י"א) "וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה תִשְׁתֶּה שִׁשִּׁית הַהִין מֵעֵת עַד עֵת תִּשְׁתֶּה".

כפי הנראה מהפסוקים שימשה מידה זו למדידת נוזל, וכך כתבו החזקוני והרשב"ם בפירושם לתורה. לעומתם, רש"י בפירושו לתורה כתב בפירוש המילה 'משורה' - היא מידת הלח והיבש.

שיעור המשורהעריכה

בשיעור המשורה ישנם כמה שיטות. במסכת בבא בתרא פט ב מבואר שמשורה היא אחד חלקי 36 הלוג. במקום אחר בתלמוד (בבא מציעא סא ב) מידת המשורה היא אחד חלקי 33 הלוג, אך במסורת הש"ס הגיה שם כפי הנוסח שבבבא בתרא - אחד חלקי 36 הלוג.

דעת הרמב"ם היא ששיעור המשורה הוא אחד חלקי 33 הלוג, כגרסת מסכת בבא מציעא.[2]

דעה שלישית, קרובה לדעת הרמב"ם, הובאה בספר שיטה מקובצת בשם ספר די העובדים לרבי אברהם בן הרמב"ם, שהמשורה היא רובע שמינית הלוג, כלומר אחד חלקי 32 הלוג.

הרב שמואל שטראשון (הרש"ש) בפירושו על התלמוד, הביא דעה נוספת בשם הרד"ק שהמשורה היא אחד חלקי 30 הלוג.

שיעור המשורה במידות זמנינועריכה

כפי שנתבאר לעיל שיעור המשורה נגזר משיעור הלוג. ובשיעור הלוג נחלקו הפוסקים האחרונים כמה הוא שיעורו, דעת הרב חיים נאה ששיעור הלוג הוא 345.6 מ"ל/סמ"ק, ואילו דעת החזון איש ששיעור הלוג הוא 597.2 מ"ל/סמ"ק.

אם ננקוט כפי שמבואר בתלמוד שמשורה היא אחד חלקי 36 הלוג, נמצא ששיעור המשורה הוא לדעת הרב חיים נאה 9.6 מ"ל/סמ"ק, ולדעת החזון איש שיעורו הוא 16.58 מ"ל/סמ"ק.

המשורה בימינועריכה

כיום רגילים להשתמש במילה זו להוראה על כמות מועטת בדומה ל'קורטוב'. ואכן כבר בזמן חז"ל נהגו להשתמש בלשון זו להוראה על כמות מועטת, כפי שמופיע במשנה באבות (פרק ו משנה ד) "כָּךְ הִיא דַרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה – פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל, וּמַיִם בַּמְּשׁוּרָה תִּשְׁתֶּה, וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן, וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה".

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • פירוש הרש"ר הירש (בראשית פרק יז פסוק טו).

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בבלי, בבא בתרא פט ב, ובבא מציעא סא ב.
  2. ^ היד החזקה, הלכות גניבה פרק ח הלכה ז.