אסרו חג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה |
הבאתי פירוש נוסף לפסוק שממנו נלקח שם החג |
||
שורה 4:
==מקור השם==
מקור השם הוא ה[[פסוק]]: "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" ({{תנ"ך|תהילים|קיח|קצר=כן}}), אסרו-אגדו את החג לימי החול באכילת מאכלים מכובדים ויחשב לכם כאילו הקרבתם קרבן על המזבח (גמרא [[s:סוכה_מה_ב|סוכה מה ה]], ורש"י שם). לפי תרגום הפסוק לאנגלית בנוסח המורשה של המלך ג'יימז מהשנים 1604-1611 המלה '''חג''' פירושה קרבן, ופירוש הפסוק הנ"ל הוא "קשרו את הקרבן בחבלים והביאוהו אל קרנות המזבח".
ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ([[מסכת עבודה זרה]] פ"א ה"א, דף ל"ט) קראו לאיסרו חג "בריה דמועדא" – ב[[ארמית]]: "בנו של המועד".
|