צפירת זיכרון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 81.218.97.45 (שיחה) לעריכה האחרונה של 79.182.72.139
מ סקריפט החלפות (הייתה, זיכרון), אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים, ויקיזציה
שורה 7:
ב[[הולנד]] נהוג יום זיכרון ב-[[4 במאי]], יום השנה לפלישת [[גרמניה]] להולנד ב-[[1940]], ויום [[חג לאומי]] ב-[[5 במאי]], יום השחרור מהכיבוש הגרמני ב-[[1945]]. בשעה שמונה בערב ה-4 במאי נהוגות שתי דקות דומייה רצופות. בעבר היו מלווים זאת בצפירה, אולם כיום מסתפקים בצלצול פעמוני הכנסיות ברחבי הולנד. בנוסף מקובל לצלצל בפעמוני הכנסיות בשעת חצות שבין ה-4 ל-5 במאי כדי לציין את המעבר מיום האבל ליום החג.
 
החל משנת [[2003]], מצוין ב[[ורשה|וורשה]] מדי שנה יום זיכרון ב־[[1 באוגוסט]], לזכר [[מרד ורשה]], שבו מושמעת ברחבי העיר צפירת דומייה בשעה 17:00.{{הערה|1=סרטון באתר [[יוטיוב]] על הצפירה: [https://www.youtube.com/watch?v=Ejd2rsXoQSI]}}.
 
ב[[רוסיה]] ובמרבית מדינות חבר העמים נהוגה דקת דומייה במהלך טקסי יום הניצחון ב-9 במאי שבמהלכן מושמע צליל תקתוק שעון, בדומה להשמעת הגונג הנהוגה ביפן.
 
==בישראל==
===יום הזכרוןהזיכרון לחללי צה"ל===
צפירות זיכרון ב[[ישראל]] נשמעו לראשונה ב[[נובמבר]] [[1949]] בזמן קיומן של הלוויות חללי קרבות ביוזמתן של מספר מועצות מקומיות בישראל, על פי הדוגמה שהייתה נהוגה ב[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] באותה העת. דפוס זה אומץ שנה לאחר מכן במסגרת הטקסים הממלכתיים שנערכו לזכר חללי מלחמת העצמאות, ועם קביעתו של יום הזיכרון ב-ד' באייר שולבה צפירת הזיכרון בטקסי יום הזיכרון. צפירה ראשונה בת דקה{{הערה|{{חרות||רדיו|1951/05/09|00328}}}} הושמעה ב-7:00 בבוקר בעת העלאת נר זכרות בבתי הקברות הצבאיים וצפירה שנייה הושמעה לפנות ערב במעבר בין יום הזכרוןהזיכרון ליום העצמאות, כשלאחריה שתי דקות דומייה{{הערה|{{חרות||ד' באייר — יום הזכרון הכללי לגבורי מלחמת השחרור|1951/04/06|00803}}}}{{הערה|{{הצופה||תושבי ישראל מתיחדים|1951/05/10|00403}}}}. הצפירה הושמעה ממערכות הכריזה של [[הג"א]], אך גם מספינות, בתי חרושת ומכבי האש{{הערה|{{על המשמר||דומייה תוכרז ביום־הזכרון לחללי מלחמת־השיחרור|1951/04/25|00109}}}}, כמו גם ברדיו. בשנת 1952 הועברה הצפירה הראשונה לשעה 12:45 בעת קיום טקסי הזכרוןהזיכרון בבתי הקברות הצבאיים{{הערה|{{חרות||רדיו|1952/04/29|00318}}}} ומשך הדומייה הוארכה לשלוש דקות{{הערה|{{על המשמר||היום ערב חג העצמאות, יתייחד העם עם זכר חללי מלחמת השיחרור|1952/04/29|00109}}}}. בשנת [[1953]] הושבה הצפירה הראשונה לשעה 7:00 בבוקר והדומיה בסוף היום שבה להיות שתי דקות{{הערה|{{חרות||החגיגות בפ"ת|1953/04/16|00304}}}}{{הערה|{{הצופה||יום ההתיחדות עם זכר לוחמי הקוממיות|1953/04/16|00407}}}}. בחיפה הושמעה צפירה גם ב-11:00 בבוקר בעת הטקסים בבתי הקברות הצבאיים{{הערה|{{הצופה||אזרחי ישראל התייחדו עם זכר חללי המלחמה|1953/04/20|00102}}; {{הצופה||המשך|1953/04/20|00205}}}}.
 
מתכונת זאת של צפירה בבוקר וצפירה של 2 דקות בערב נמשכה במהלך שנות ה-50{{הערה|{{חרות||תכנית יום העצמאות בירושלים|1955/04/21|00300}}}}{{הערה|{{דבר||סדרי יום הזכרון לחללי צה"ל|1957/04/03|00504}}}}{{הערה|שם=שם|1={{הצופה||תכנית ארצית לחגיגות העצמאות|1958/04/20|00210}}}}{{הערה|{{דבר||שידורי ישראל|1958/04/24|00522}}}}. בשנת [[1958]] קיבלה הממשלה את המלצות ועדה שדנה בדבר וקבעה את הצפירה למשך של שתי דקות.{{הערה|מ' עזריהו, '''פולחני מדינה: חגיגות העצמאות והנצחת הנופלים''', שדה בוקר, 1995, עמ' 154 - 155.}}.{{הבהרה|לא ברור מה נקבע אז ועל איזו ועדה מדובר}} משנת 1958 נקבעו שלוש צפירות ארציות: האחת בשבע בבוקר, שנייה בעשר בבוקר ושלישית בסיום יום הזכרוןהזיכרון{{הערה|{{הצופה||תכנית ארצית לחגיגות העצמאות|1958/04/20|00210}}שם=שם}}{{הערה|{{דבר||העס בישראל התייחד ביום הזכרון עם זכר חללי מלחמת הקוממיות|1958/04/25|00103}}}}{{הערה|{{מעריב||צפירה ממושכת תפתח מחר יום הזכרון לחללים|1959/05/11|00407}}}}. הצפירה ב-10:00 בבוקר היתההייתה למרכזית והצפירות האחרות קוצרו{{הערה|{{מעריב||3 צפירות יבשרו יום הזכרון|1960/04/29|00107}}}}{{הערה|{{הצופה||צפירות ביום הזיכרון|1961/04/18|00403}}}}{{הערה|{{מעריב||הערב מתחיל יום הזכרון של צה"ל|1964/04/14|00108}}}}{{הערה|{{מעריב||טקסי יום הזכרון ממוצ"ש|1966/04/22|00109}}}}{{הערה|{{מעריב||טקסי הזכרון לחללי צה"ל|1968/04/30|00108}}}}.
 
בשנת 1969, לאור התארכות יום הזכרוןהזיכרון מ-12 שעות ל-24 שעות, הועברה הצפירה הפותחת את יום הזיכרון משעה שבע בבוקר לשעה 7:00 בערב הקודם{{הערה|{{מעריב||הערב ייפתח יום הזיכרון לחללי צה"ל בצפירה ובהדלקת נר זיכרון|1969/04/21|00204}}}}.
 
בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], בוטלה הצפירה השלישית לציון תום יום הזיכרון ותחילת [[יום העצמאות]], לאור ביקורת קשה על המעבר החד שגרמה צפירה זו בין תוגת היום לחגיגות העצמאות.
שורה 31:
 
===בהזדמנויות אחרות===
בישראל היו מספר אירועים שבעקבותיהם הוכרז אבל לאומי חד-פעמי, אבל שכלל גם השמעת צפירת דומייה. שלושה אירועים כאלו היו; ביום הלוויתו של [[דוד בן-גוריון]] ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל ב[[דצמבר]] [[1973]], [[אסון צור הראשון]] ב[[נובמבר]] [[1982]], וביום הלווייתו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]] ב[[נובמבר]]בנובמבר [[1995]]. כיום נהוג להשמיע צפירות דומייה מעט ככל האפשר, והשמעתן מחוץ למועדים הקבועים נדירה.
 
===עמדות בציבוריות הישראלית כלפי הצפירה===
בציבור ה[[דתיים|דתי]] במדינת ישראל ישנן שתי גישות מרכזיות כלפי צפירת הזיכרון. בציבור ה[[דתיים לאומיים|דתי-לאומי]] רבים רואים ברגעים אלו, ובייחוד ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ערך חשוב של זיכרון הנופלים ואף של קדושה, רגעים בהם כלל ישראל כולו מתייחד עם זכרם של אלו שנהרגו על קידוש השם. עמדה זאת הרואה בזיכרון הנופלים ערך של קדושה מתבטאת בדבריו של הרב [[צבי יהודה קוק]] כי "העמידה בצפירה לחללי צה"ל, יש בה מצווה קדושה של זיכרון כבוד הקדושים". בעקבות כך בציבור הדתי הנוהג הנפוץ הוא עמידה דוממת בשעת הצפירה, בדומה למקובל בציבור החילוני. אחרים נוהגים לעמוד בצפירה תוך אמירת מזמורי [[תהלים]] או לימוד [[משנה|משניות]] ל[[עילוי נשמה|עילוי נשמת]] הנופלים.
 
לעומת גישה זו, בציבור החרדי נפוצה התפיסה הרואה בצפירת הזיכרון מעשה חסר משמעות מבחינה יהודית{{הערה|{{ynet|אליעזר היון|למה לא נעמוד בצפירה|3706870|26 באפריל 2009}}}}, ומנהג שמקורו ב"[[חוקות הגויים]]". משום כך הם מתנגדים לקיומו, ויש הסוברים שאף יש בו איסור הלכתי{{הערה|1=ראו דיון הלכתי בעניין באתר [http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=5694 פורטל הדף היומי] ובאתר [http://www.kipa.co.il/ask/show/22409 כיפה]}}. רבים מהציבור החרדי נוהגים לעמוד בצפירה רק כאשר הם נמצאים במקום ציבורי, כדי שלא לפגוע ברגשות הזולת, ויש מהם שמקפידים לומר פרקי [[תהילים]] בזמן זה על מנת לצקת תוכן יהודי, לעמידה. יש שמשתדלים להימנע משהייה במקומות ציבוריים על מנת להימנע מדילמה זאת. ישנם מוסדות חינוך חרדיים אשר בבוקרו של יום הלימודים מכריזים כי לימוד התורה הוא לעילוי נשמת הנרצחים, אך ללא עמידה בשעת הצפירה. ההתעלמות מהצפירה בשכונות חרדיות מסוקרת באמצעי התקשורת החילוניים ועוררה חיכוכים בין הציבור החרדי לבין הציבור החילוני בהזדמנויות שונות. ב[[כיכר השבת]] שבירושלים מקיימים [[נטורי קרתא]] צעדה בעת הצפירה, בה הם הולכים וסובבים את הכיכר, בהכרזה שהקמת המדינה היא מרידה בקב"ה.{{הערה|1= [http://2424.co.il/news_read.php?n_id=1110&cat_id=15&tmp=788 חדשות 24, צעדת נטורי קרתא בצפירת יום הזיכרון]}}.
 
גם בקרב הציבור הערבי במדינת ישראל יש המתנגדים לצפירה.{{הערה|{{nrg|אמל זיאדה|מה עושה ערבי בצפירה|079/223|30 באפריל 2006||5}}}}{{הערה|{{ynet|יונת אטלס|צפירה בלשכת האוכלוסין: בדואים צחקו ואכלו|3540650|7 במאי 2008}}}}.
 
בעניין עתירה ל[[בג"ץ]] שביקשה לתחום את השמעת הצפירה רק למרחב בו מתקיימים טקסי זיכרון, כתב השופט [[צבי זילברטל]]: