סטארה גראדישקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עימוד בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים) |
מ ←ההשמדה השיטתית של הקורבנות: הגהה |
||
שורה 45:
והראיות עוד מרובות{{הערה|1=M. Persen, "Ustase Logore", עמ' 105. Secanja Jevreja na logor Jasenovac, עמ' 40-41, 58, 76, 151.}}{{הערה|1=Shorthand notes of the Ljubo Milos case, p. 292-293}}{{הערה|1=עדויות במשפט דינקו שאקיץ', יעקב פינצי, מילקה זאביצ'יץ', ישוע אבינון, דראגוטין סקרגאטיץ', סימו קלאייץ' ועוד}}. תא-הגז פורק ב-1943, פן תבוא משלחת של הצלב-האדום, שאכן הגיע לבסוף, ביוני 1944.
חשוב לציין, בצד אזכורם של תאי-הגז, את צינוקי-המרתף, בייחוד צינוק מס' 3, שעליו היה אמון אוסטאשה בשם ניקולה גאגרו, ועל שמו נקרא אותו תא נודע לשמצה כ"מלון גאגרו", ובו הוחזקו אסירים שנידונו לכליאה בבידוד והתענו בעינויים פיזיים וברעב, עד שנגאלו מייסוריהם בחנק עם חוטי תיל שנעשה על ידי גאגרו באופן אישי
המפקדים שתיפעלו את מחנה-ההשמדה היו סוהרים אוסטאשים מבטאליון המשמר האוסטאשי השני, שפלוגותיו שמרו על סביבותיו של מחנה III. הללו כללו את [[מילאן אורשקוביץ']], שפיקד על המחנה במשך שנת 1942. סגניו היו אנטון וורבאן האחראי על הוצאות-להורג וחיסולים בגז, וכו [[דינקו שאקיץ']], שנתפס ב-1998 ועמד לדין על פשעיו. בהמשך פיקדו שם [[מירוסלאב פיליפוביץ'-מאיסטורוביץ']], ועוד מפקדים העונים לשמות בושאק, סטויצ'יץ', ראקי, ניקולה גאצ'יץ' ואחרים. במחנה פעלו גם נשים אוסטאשיות צעירות: נשים ואחיות של השומרים הגברים. הללו כללו את מאיה בוז'דון, שפיקדה על הנשים, ואת נאדה לובוריץ', אחותו של [[וייקוסלאב לובוריץ']] ורעיית [[דינקו שאקיץ']].
| |||