צפירת זיכרון – הבדלי גרסאות

 

==בישראל==

צפירות זיכרון ב[[ישראל]] נשמעו לראשונה ב[[נובמבר]] [[1949]] בזמן קיומן של הלוויות חללי קרבות ביוזמתן של מספר מועצות מקומיות בישראל, על פי הדוגמה שהייתה נהוגה ב[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] באותה העת. דפוס זה אומץ שנה לאחר מכן במסגרת הטקסים הממלכתיים שנערכו לזכר חללי מלחמת העצמאות, ועם קביעתו של יום הזיכרון ב-ד' באייר שולבה צפירת הזיכרון בטקסי יום הזיכרון. צפירה ראשונה בת דקה{{הערה|{{חרות||רדיו|1951/05/09|00328}}}} הושמעה ב-7:00 בבוקר בעת העלאת נר זכרות בבתי הקברות הצבאיים וצפירה שנייה הושמעה לפנות ערב במעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות, כשלאחריה שתי דקות דומייה{{הערה|{{חרות||ד' באייר — יום הזכרון הכללי לגבורי מלחמת השחרור|1951/04/06|00803}}}}{{הערה|{{הצופה||תושבי ישראל מתיחדים|1951/05/10|00403}}}}. הצפירה הושמעה ממערכות הכריזה של [[הג"א]], אך גם מספינות, בתי חרושת ומכבי האש{{הערה|{{על המשמר||דומייה תוכרז ביום־הזכרון לחללי מלחמת־השיחרור|1951/04/25|00109}}}}, כמו גם ברדיו. בשנת 1952 הועברה הצפירה הראשונה לשעה 12:45 בעת קיום טקסי הזיכרון בבתי הקברות הצבאיים{{הערה|{{חרות||רדיו|1952/04/29|00318}}}} ומשך הדומייה הוארכה לשלוש דקות{{הערה|{{על המשמר||היום ערב חג העצמאות, יתייחד העם עם זכר חללי מלחמת השיחרור|1952/04/29|00109}}}}. בשנת [[1953]] הושבה הצפירה הראשונה לשעה 7:00 בבוקר והדומיה בסוף היום שבה להיות שתי דקות{{הערה|{{חרות||החגיגות בפ"ת|1953/04/16|00304}}}}{{הערה|{{הצופה||יום ההתיחדות עם זכר לוחמי הקוממיות|1953/04/16|00407}}}}. בחיפה הושמעה צפירה גם ב-11:00 בבוקר בעת הטקסים בבתי הקברות הצבאיים{{הערה|{{הצופה||אזרחי ישראל התייחדו עם זכר חללי המלחמה|1953/04/20|00102}}; {{הצופה||המשך|1953/04/20|00205}}}}.