ממלכת טונגנינג – הבדלי גרסאות

ב-1661 נחת צבאו של קוקסינגה בלוּאָרמֶן (鹿耳門, בפין-יין Lù'ěrmén) שבטאיוואן. בתוך פחות משנה הוא כבש את [[פורט זיילנדיה]] וניהל משא ומתן עם [[פרדריק קוייט]] (Frederick Coyett), המושל ההולנדי של טאיוואן מטעם [[חברת הודו המזרחית ההולנדית]], על הסכם לפיו ההולנדים מסרו את המבצר והשאירו מאחוריהם את כל הסחורות והרכוש של חברת הודו המזרחית ההולנדית. בתמורה הורשו כל הפקידים, החיילים והאזרחים ההולנדים ליטול את חפציהם האישיים בחזרה ל[[ג'קרטה|בטביה]]. כך תמו 38 שנות שלטון הולנדי קולוניאלי בטאיוואן. מכאן ואילך הקדיש קוקסינגה את מרצו לבניית טאיוואן כבסיס של ממש למתנגדי משטר שושלת צ'ינג ששאפו להחזיר את שושלת מינג לשלטון.

 

 

במשך 19 השנים הבאות השתדל ג'נג גִ'ינְג לספק את צורכיהם של התושבים המקומיים ולארגן מחדש את הכוחות הצבאיים בטאיוואן. חילופי שגרירים יצרו קשרים תדירים עם [[קיסר סין]] [[קאנגשי]] משושלת צ'ינג. ג'נג גִ'ינְג ניסה להגן על העיר [[שיאמן]] שביבשת, האי [[קמוי]] ו[[איי פשקדורס]] בפני לחץ צבא שושלת צ'ינג, אבל איבד מקומות אלו במהלך השנים, בייחוד משום שכוחותיו היו זעירים ובלתי מספקים להגנה בפני כוחות צ'ינג. במהלך [[מרד שלושת הווסלים]]{{הערה|1= מרד של שלושה וסלים סינים של שושלת צ'ינג בשלטון המרכזי שהסתיים בתבוסתם. }} הוביל ג'נג גִ'ינְג מתקפה באזור [[פוג'יין]] והובס. אחרי התבוסה חזר ג'נג גִ'ינְג לטאיוואן ושקע בשתייה ובאהבהבים, ומת במהרה ממחלה. עם מותו התחלקו שריו ומפקדיו לשני מחנות, כשכל אחד תמך בבן אחר של ג'נג גִ'ינְג כיורש. אחרי סדרת מלחמות פנים נבחר ג'נג קֶשׁוָאנְג (Zheng Keshuang), בנו בן השנים עשרה כמלך.