ראפינג – הבדלי גרסאות

ב[[שנות ה-90]], מוזיקת ראפ ותרבות ההיפ-הופ צברו פופולריות רבה והחלו להופיע גם אמני ראפ והיפ-הופ לבנים, דוגמת ה[[ביסטי בויז]] ו[[אמינם]]. ההתקרבות ל[[הזרם המרכזי|זרם המרכזי]] גרמה גם למסחור רב של הסגנון הזה, והחלו להופיע [[לייבל|לייבלים]] מסחריים מצליחים שמשמשים כ"פס ייצור" לראפרים המכוונים לטעם הקהל שזנחו אלמנטים של מחאה, דוגמת [[פיפטי סנט]] ואחרים.

 

במילה "ראפ" נעשה שימוש ב[[אנגלית בריטית]] כבר ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], וב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] התהוותה משמעות המילה ל"לומר" (to say). ב[[דיאלקט]] של ה[[אמריקאים אפריקאים]] ב[[שנות ה-60]] משמעות המונח "לעשות ראפ" היה "לשוחח", ובמהרה התהוותה משמעותה המודרנית המתראת סגנון מוזיקלי, לרוב לתיאור חלק מהמרכיבים של [[מוזיקת היפ הופ]]{{הערה|1=William Safire. (1992). On language; The rap on hip-hop. ''The New York Times Magazine''}} או אף כ[[מילה נרדפת]] לה.