שארה – הבדלי גרסאות

המחבר המקראי מציין כי שארה היא צאצאית יחידה של אפרים, אשר ניצלה בעקבות כישלון [[שבט אפרים]] בניסיונם להיאחז באזור [[עמק איילון]]:{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|ז|כג}}}}

:"וַיִּתְאַבֵּל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם יָמִים רַבִּים וַיָּבֹאוּ אֶחָיו לְנַחֲמוֹ. וַיָּבֹא אֶל אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בְּרִיעָה כִּי בְרָעָה הָיְתָה בְּבֵיתוֹ. וּבִתּוֹ '''שֶׁאֱרָה''' וַתִּבֶן אֶת בֵּית חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן וְאֶת הָעֶלְיוֹן וְאֵת אֻזֵּן שֶׁאֱרָה".{{הערה|{{תנך|דברי הימים א|ז}}, פסוקים כב-כד.}}

 

יש הסוברים כי בסיפור זה, המופיע בספר דברי הימים, משובצת מסורת שנעלמה ביד עורך ובאה בסתירה לסיפור [[יציאת מצרים]]. הסיפור המופיע בדברי הימים מספר על רשימה גניאולוגית של אפרים וסותר אף את הסיפור ב[[בראשית]],{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מא|נ|נב}}.}} על פיו נולד אפרים ליוסף במצרים, ולא התגורר בארץ כנען. ואילו על פי המסורת בדברי הימים, חי אפרים בארץ כנען, בניו נהרגים בהתקלות עם תושבי העיר גת ולאחר מותם בונה שארה שלוש ערים. ייתכן כי מגמתו של סיפור זה היא להבליט את הקשר של שבט אפרים לארץ ישראל. יש הסוברים כי שבט אפרים עלה לארץ טרם [[התנחלות השבטים]] בארץ, ואחרים טוענים כי הסיפור מיוחס לתקופה שלאחר כיבוש הארץ.{{הערה|[[שרה יפת]], '''אמונות ודעות בספר דברי הימים''', ירושלים, מוסד ביאליק, 1977, ע"מ 320-319}}