תסמונת סטוקהולם – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Former Kreditbanken Norrmalmstorg Stockholm Sweden.jpg|שמאל|ממוזער|200px|"קרדיט-בנק" ב[[סטוקהולם]], בו התרחש השוד שבעקבותיו נחקרה תסמונת סטוקהולם]]

השם ניתן לתסמונת זו בעקבות המקרה שקרה ב-[[23 באוגוסט]] [[1973]] בזמן [[שוד בנק]] ב[[סטוקהולם]] שב[[שוודיה]]. ארבעה מעובדי ה[[בנק]] הוחזקו כ[[בן ערובה|בני ערובה]] במשך חמישה ימים וחצי ב[[כספת]] הבנק בגודל 3×12 [[מטר]] על ידי ה[[שודד]] (ששהה בה יחד איתם). [[ראיון|ראיונות]] עם בני הערובה לאחר השחרור ו[[מחקר]]ים [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיים]] על מקרים דומים גילו את התופעה של חטופים, החשים הזדהות עם החוטף ופחד דווקא מהמחלצים.

==תנאים להתקיימות התסמונת==

*החוטף הוא האדם היחידי עמו השבוי יוצר קשר.

*השבוי מפתח תלות בשובה, שכן זה אחראי על חייו.

 

== מקרים ותופעות נוספים ==

* התסמונת יכולה להסביר מאפיינים [[תרבות]]יים שונים ב[[אנתרופולוגיה תרבותית]]. לדוגמה "חטיפת כלות" בתרבויות שונות. אותן [[חתונה|כלות]] בוחרות להישאר עם הבעל והשבט, גם לאחר זמן, כאשר יש ביכולתן לברוח.

 

==תסמונת סטוקהולם בספרות ובקולנוע==

* [[קשטנקה]]

* [[היפה והחיה]]