תקשורת לא-אלימה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoramkaplan (שיחה | תרומות) הוספתי מקור אחד לקריאה נוספת בעברית |
מ שינוי סדר הפרקים (בוט סדר הפרקים) |
||
שורה 1:
'''תקשורת לא-אלימה''' (באנגלית: Non-Violent Communication או בקיצור NVC, ידועה בישראל גם כ"תקשורת מקרבת" ובעולם גם כ-Compassionate Communication, ומכוּנה "שפת ה[[ג'ירף]]"), היא גישה אשר פותחה ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]] על ידי ד"ר [[מרשאל רוזנברג|מרשאל ב. רוזנברג]], לניהול יעיל, מקרב, בונה ומספק של מערכות יחסים (בין אישיים, תוך אישיים, ובין קבוצות ומדינות), על ידי התמקדות בתקשורת בין הצדדים. הגישה משמשת לפתרון קונפליקטים, אי-הבנות וסכסוכים, ומאפשרת שינוי לטובה במערכות יחסים והעמקת החיבור, האמון, והיעילות במילוי הצרכים של כל הצדדים, באמצעות המודל היישומי-מעשי שלה.
▲'''תקשורת לא-אלימה''' (באנגלית: Non-Violent Communication או בקיצור NVC, ידועה בישראל גם כ"תקשורת מקרבת" ובעולם גם כ-Compassionate Communication, ומכוּנה "שפת ה[[ג'ירף]]"), היא גישה אשר פותחה ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]] על ידי ד"ר [[מרשאל רוזנברג|מרשאל ב. רוזנברג]], לניהול יעיל, מקרב, בונה ומספק של מערכות יחסים (בין אישיים, תוך אישיים, ובין קבוצות ומדינות), על ידי התמקדות בתקשורת בין הצדדים. הגישה משמשת לפתרון קונפליקטים, אי-הבנות וסכסוכים, ומאפשרת שינוי לטובה במערכות יחסים והעמקת החיבור, האמון, והיעילות במילוי הצרכים של כל הצדדים, באמצעות המודל היישומי-מעשי שלה.
==מהות הגישה==
שורה 26 ⟵ 25:
השיטה מושפעת מעקרונות ה[[אי-אלימות]] של [[מהטמה גאנדי]] ו[[מרטין לותר קינג]], מהגישות ההומניסטיות של [[קארל רוג'רס]] ו[[מרטין בובר]], ומגישתו של הפילוסוף [[קרישנמורטי]].
== המודל היישומי של הגישה ==
המודל היישומי של הגישה עוסק בשני ההיבטים המשלימים של כל תקשורת - שידור וקליטה.
שידור בשפת הג'ירף נקרא "'''ביטוי עצמי'''" וקליטה בשפת הג'ירף נקראת "'''הקשבה אמפתית'''".
===ביטוי עצמי===
שורה 47:
# '''ניחוש הרגשות והצרכים''' של הזולת מתוך התנהגותו ודבריו, תוך הימנעת מהתייחסות למרכיבים של "שפת התן" שהיו במסר. לדוגמה: "את עצובה?" (אמפתיה לרגש). "אתה עייף והיית רוצה כרגע שקט?" (אמפתיה לרגש ולצורך). "בעצם מה שאתה אומר זה שחשוב לך להבין?" (אמפתיה לצורך).
# '''[[תיקוף רגשי|תיקוף]]''': המקשיב מבטא שהוא מבין את ההיגיון והטבעיות ברגשותיו של הזולת, לנוכח לזה שצרכיו לא ממולאים, ואת ההיגיון והטבעיות בכך שצרכיו של הזולת לא ממולאים, לנוכח הסיטואציה. לדוגמה: "אני יכול בהחלט להבין למה אתה מרגיש פחד ושנאה ולמה הצורך שלך בביטחון לא מתמלא, כשיש איום ממשי ומתמשך על חייך ועל חיי הקרובים לך".
== לקריאה נוספת ==▼
ד"ר [[מרשל רוזנברג|מרשאל רוזנברג]], '''תקשורת לא אלימה תקשורת מקרבת שפה לחיים'''. [[פוקוס (הוצאה לאור)|הוצאת פוקוס]].▼
== קישורים חיצוניים ==
שורה 53 ⟵ 56:
* [http://meitarim.co.il/ מרכז מיתרים]
* [https://www.cnvc.org/ המרכז לתקשורת לא-אלימה]
▲== לקריאה נוספת ==
▲ד"ר [[מרשל רוזנברג|מרשאל רוזנברג]], '''תקשורת לא אלימה תקשורת מקרבת שפה לחיים'''. [[פוקוס (הוצאה לאור)|הוצאת פוקוס]].
==הערות שוליים==
| |||