מגנוס הרביעי, מלך שוודיה – הבדלי גרסאות

|יורש העצר=}}

'''מגנוס אריקסון''' (ב[[שוודית]]: '''Magnus Eriksson'''; אפריל או מאי [[1316]] – [[1 בדצמבר]] [[1374]]) היה [[מלכי שוודיה|מלך שוודיה]] (כולל [[פינלנד]]) מ-[[1319]] ועד [[1364]] תחת השם '''מגנוס הרביעי''', [[מלכי נורווגיה|מלך נורווגיה]] (כולל [[איסלנד]] ו[[גרינלנד]]) מ-[[1319]] ועד [[1343]] תחת השם '''מגנוס השביעי''' ושליט [[סקונה]] מ-[[1332]] ועד [[1360]]. בפי יריביו הוא כונה "מגנוס המלטף" (בשוודית: Magnus Smek).

==חייו==

מגנוס נולד ב[[נורווגיה]] כבנם של אריק, דוכס סדרמנלנד, בנו של [[מגנוס השלישי, מלך שוודיה]] ושל אינגבורג, בתו של [[הוקון החמישי, מלך נורווגיה]]. מגנוס נבחר להיות מלך שוודיה ב-[[8 באוגוסט]] [[1319]] והוכרז כמלך נורווגיה באסיפת האצילים שהתקיימה בטונסברג באוגוסט אותה שנה. כשסבתו, הלוויג מ[[הולשטיין]], ואמו, אינגבורג, משמשות כ[[עוצר (שליט)|עוצרות]], נמשלו שתי הממלכות על ידי קנוט יונסון וארלינג וידקונסון.

 

בשל העלאת המסים שהוצרכה למימון רכישתה של סקונה, כמה אצילים שוודים ניסו להדיח את מגנוס מכסאו בתמיכת הכנסייה ולהמליך את אריק, אך זה האחרון מת ב-[[1359]], ככל הנראה מ[[דבר (מחלה)|דבר]], יחד עם אשתו, ביאטריס מ[[ממלכת בוואריה|בוואריה]] ושני בניהם.

==שלום נטבורג==

ב-[[12 באוגוסט]] [[1323]] סיכם מגנוס את ההסכם הראשון בין שוודיה לבין [[רפובליקת נובגורוד]], שיוצגה על ידי הנסיך [[יורי ממוסקבה]]. הסכם זה נחתם ב[[מבצר שליסלבורג]] (בשוודית: נטבורג) שעל האי אורחוביי אשר ב[[ימת לדוגה]], בקרבת מוצאו של הנהר [[נייבה]]. ההסכם התווה את תחומי ההשפעה בין הפינים לבין הקרלים והיה אמור להיות "שלום נצחי", אך יחסיו של מגנוס עם רוסיה לא היו כה שלווים. ב-[[1337]], גרם סכסוך על רקע דתי בין הקרלים ה[[הכנסייה האורתודוקסית|אורתודוקסים]] לבין השוודים למתקפה שוודית על הערים קורלה ו[[ויבורג]], שבה נטבחו סוחרים נובגורודים ולדוגים. בפיקודו של קצין שוודי בשם סטן נכבש מבצר [[שליסלבורג]]. המשא ומתן עם פדור, ראש העיר של נובגורוד לא הגיע לידי סיכום והשוודים תקפו את הקרלים סביב לימת לדוגה ו[[ימת אונגה]], עד אשר הושג ב-[[1339]] שלום על פי התנאים המקוריים של ההסכם משנת [[1323]]. במסגרת הסכם זה טענו השוודים שסטן ואחרים פעלו על דעת עצמם ללא הסכמת המלך.

==מסע הצלב נגד נובגורוד==

היחסים בין שוודיה לבין נובגורוד התנהלו על מי מנוחות עד [[1348]], כאשר הוביל מגנוס [[מסע צלב]] נגד נובגורוד, כשהוא צועד במעל נהר הנייבה, כופה בכוח על השבטים לאורך הנהר [[המרת דת#המרת דת בנצרות|להמיר את דתם לנצרות]] ולזמן קצר הוא כבש את מבצר שליסלבורג בפעם השנייה. ב-[[1349]] כבשו הנובגורודים מחדש את המבצר לאחר מצור שארך שבעה חודשים ומגנוס נסוג, בין השאר עקב מגפת [[המוות השחור]] שהשתוללה ממערב. אף על פי שהוא בילה את רוב שנת [[1351]] בניסיון לגייס תמיכה בקרב הערים הגרמניות באזור הבלטי למסע צלב נוסף, הוא מעולם לא שב לתקוף את נובגורוד.

==גרינלנד==

ב-[[1355]] שלח מגנוס ספינה (או ספינות) ל[[גרינלנד]] כדי לפקח על היישובים במזרח ובמערב האי. הימאים מצאו את היישובים מאוכלסים בתושבים נורדים ונוצרים בלבד. הספינה המשיכה לבצע את הפיקוח לסירוגין עד [[1369]], כאשר היא טבעה ולא הוחלפה באחרת.

==שנותיו האחרונות==

ב-[[1360]] כבש [[ולדמר הרביעי, מלך דנמרק]] את [[סקונה]]. ב-[[1361]] הוא המשיך וכבש את [[גוטלנד]]. ב-[[27 ביולי]] [[1361]] התקיים הקרב האחרון מחוץ לעיר [[ויסבי]], בירת גוטלנד. הקרב הסתיים בניצחון מוחלט של ולדמר. מגנוס הזהיר את תושבי ויסבי במכתב והחל לקבץ כוחות כדי לכבוש מחדש את סקונה. ולדמר חזר לדנמרק באוגוסט ולקח איתו שלל רב. בסוף [[1361]] או בראשית [[1362]], התקוממו תושבי ויסבי כנגד הכוח המצומצם שהשאיר שם ולדמר והרגו אותם.

 

ב-[[1363]] הגיעו חברי מועצת האצולה השוודית, בהנהגת בו יונסון, אל החצר במקלנבורג. הם גורשו משוודיה לאחר המרד כנגד מגנוס. על פי בקשת האצילים, שיגר [[אלברכט, מלך שוודיה|אלברכט ממקלנבורג]] פלישה לשוודיה שנתמכה על ידי כמה דוכסים ורוזנים גרמנים. כמה מ[[ברית ערי הנזה|הערים ההנזאיות]] ודוכסים מצפון גרמניה הביעו תמיכה במלך החדש. [[סטוקהולם]] ו[[קאלמאר]], עם אוכלוסייה הנזאית גדולה, קידמו גם הן את הפלישה בברכה. אלברכט הוכרז כמלך שוודיה וב-[[18 בפברואר]] [[1364]] הוא הוכתר. מגנוס מצא מקלט אצל בנו הצעיר בנורווגיה, שם הוא טבע בספינה ששטה בבולמפיורד ב-[[1374]]. הוא החזיק בריבונותו על איסלנד עד למותו.

==מורשתו==

למרות פעילויות ההתרחבות הרבות שלו, נחשבת תקופת מלכותו כתקופת שקיעה למלוכה השוודית בפרט ולשוודיה בכלל. מדינות זרות כמו דנמרק (לאחר התאוששותה ב-[[1340]]) ומקלנברוג, התערבו בנעשה בשוודיה ולא נראה שמגנוס היה מסוגל לעמוד מול ההתנגדות מבית שהתעוררה. הוא נחשב מלך חלש וזכה לביקורת על כך שהעניק למקורביו כוח רב מדי.

 

==קישורים חיצוניים==

* [https://nbl.snl.no/Magnus_7_Eriksson Magnus 7 Eriksson (Norsk biografisk leksikon)] {{נורווגית}}