הפיגוע בכנסיית סווטה נדליה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 22:
 
===תוצאות הפיגוע===
160 בני אדם נהרגו בפיגוע ו-320 נפצעו רובם מאצולת הצבא והמערכת הפוליטית של הממלכה. בין ההרוגים הגנרל קאלין ניידנוב שכיהן כשר המלחמה בתקופת מלחמת העולם הראשונה, [[סטפן נרזוב]] מפקד [[ארמייה]] מאותה המלחמה, ראש עיריית סופיה פסקל פסקלב, מפקד המשטרה הבולגרית וכן קצינים בכירים נוספים וחברי פרלמנט. בין הפצועים ראש הממשלה אלכסנדר צאנקוב, שר הפנים איוון רוסב, שר ההגנה איוון ולקוב וחבר הפרלמנט [[אנדריי ליאפצ'ב]]. עוד נפצעו הגנרלים [[ולדימיר ואזוב]] ו[[גאורגי טודורוב]]. [[המטרופוליט סטפן]] שניהל את טקס ההלווייה לא נפגע, אף על פי שגג הכנסייה קרס מעל אזור הבמה ממנה נשא את דרשתו. לימים הפך לדמות משמעותית בסיפור הצלתם של יהודי בולגריה משילוח אל [[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]] וזכה לעיטור [[חסיד אומות העולם]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''הרכבות יצאו ריקות''', עמוד 150.}} באירוע נכח גם ה[[קולונל]] בדימוס [[אברהם תג'ר]] ממנהיגי יהדות בולגריה, לימים יושב ראש [[הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה]] ודמות מפתח במאבקה של הקהילה היהודית בבולגריה נגד גירוש בניה מהממלכה. הוא נפצע קל{{הערה|שם=רומנו|[[אלברט רומנו]], '''תופעות אנטישמיות''', בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 509 - 511}} אך רעייתו רוזה נהרגה.
 
==השלכות הפיגוע==
שורה 28:
ממשלתו של אלכסנדר צאנקוב הכריזה על ממשל צבאי ברחבי הממלכה וניצלה את ההזדמנות כדי להיפרע מגורמי האופוזיציה למשטר, אם בהפעלה ישירה של מנגנוני ביטחון הפנים, או בהפעלה עקיפה של מיליציות חצי צבאיות אשר בפועל היו נתונות לפיקודו הישיר של שר ההגנה הבולגרי איוון ולקוב (בולגרית: Иван Вълков).{{הערה|המידע על אחריותו של ולקוב למיליציות שפעלו במהלך האירועים נודעה רק שנים מאוחר יותר.}} נרדפו חברי מפלגות [[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] כגון חברי ותומכי המפלגה הקומוניסטית ואף חברי מפלגות מרכז-שמאל כגון [[מפלגת האיכרים הבולגרית|מפלגת האיכרים]]. עוד נרדפו חברי [[אליטה אינטלקטואלית|האליטה האינטלקטואלית]]. עשרות בני אדם נחטפו בידי חברי המיליציות והוצאו להורג. בערי השדה התחוללו קרבות בין יחידות של הצבא הבולגרי לבין קבוצות חמושות של תומכי הקומוניסטים. מעריכים שלפחות 400 בני אדם נהרגו בקרבות, נרצחו או הוצאו להורג במהלך האירועים שהתחוללו לאחר הפיגוע.{{הערה|קרום בלאגוב, [http://krumblagov.com/fifty/1.php הפיגוע בכנסיית סווטה נדליה], באתר krumblagov.com {{בולגרית}}. בסופיה לבדה נהרגו בין 330 ל-400 בני אדם.}}
 
ראשי המפלגה הקומוניסטית, חיכו לשעת כושר כדי לבוא חשבון עם האישים אשר לשיטתם היו אחראים לדיכויים ולחיסולם של רבים מחבריהם. ב-[[9 בספטמבר]] [[1944]] התחוללה ברחבי בולגריה הפיכה שהובלה על ידי [[חזית המולדת הבולגרית]] וזכתה לחסות [[הצבא האדום]] אשר כוחותיו הגיעו באותו היום לסופיה. [[קימון גאורגייב]] היה לראש הממשלה, תיק ביטחון הפנים נמסר ל[[אנטון יוגוב]] מהמפלגה הקומוניסטית והוא ניצל תפקיד זה כדי להשתלט על המדינה ובהדרגה למגר את כוחות ה[[אופוזיציה]]. הוקם [[בית דין]] מיוחד לשפיטת חברי מנגנון הממשל הקודם בעוון שיתוף פעולה עם ה[[נאצים]] ומנגנון זה נוצל גם כדי לבוא חשבון עם האחראים על האירועים שהתרחשו בין 1923 ל-[[1926]]. ב-[[1 בפברואר]] [[1945]] הוצאו להורג בירייה, בשטח בית העלמין של סופיה 180 בני אדם ובכללם [[עוצר (שליט)|עוצרי המלוכה]], 25 שרים, 68 חברי פרלמנט, עיתונאים ואנשי צבא.{{הערה|[[חיים קשלס]], קורות יהודי בולגריה, כרך ג' - תקופת השואה, [[הוצאת דבר]], תל אביב, 1969, עמודים 242, 254.}} בין המוצאים להורג היה גם איוון רוסב, שר הפנים בעת האירועים שליוו את הפיגוע. אלכסנדר צאנקוב ראש הממשלה בעת הפיגוע, הצליח להימלט מבולגריה. ב-[[1996]] לאחר שנפרעה בולגריה מהמשטר הקומוניסטי ביטל בית המשפט העליון הבולגרי בהחלטה השנויה במחלוקת נוקבת, את הרשעותיו של בית הדין המיוחד מ-1945 בטענת אי סדרים בהליך המשפטי, וכך, לצד נרדפי הקומוניסטים, זוכו גם [[פשע מלחמה|פושעי מלחמה]] כגון [[בוגדאן פילוב]] ו[[פטר גברובסקי]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''הרכבות יצאו ריקות''', עמוד 223. בר זוהר מכנה את ההחלטה: אומללה, חסרת רגישות ומעוררת סלידה.}}
 
===ההשלכות על הקהילה היהודית===