ניסן נתיב – הבדלי גרסאות

נתיב נולד בשם '''ניסן נוטוביץ'''' ב[[מינכן]], לשמואל וחווה נוטוביץ'. גדל והתחנך ב[[אמסטרדם]]. [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] בגפו בשנת [[1937]] והוא בן 15 בלבד. בארץ הוא הצטרף לחברת נוער שהתחנכה ב[[קיבוץ]] [[משמרות]]. בגיל 18 התנדב ל[[הבריגדה היהודית|בריגדה היהודית]] של [[הצבא הבריטי]] ולחם כקצין תותחנים בקרבות של [[מלחמת העולם השנייה]]. לימים אמר שישנו קשר מובהק בין צבא לעשיית [[תיאטרון]]. לאחר המלחמה שב ל[[ישראל]] והתקבל ללימודי משחק ב"סטודיה" של "[[תיאטרון הבימה]]". בהמשך למד גם ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] ב[[ירושלים]] והצטרף לתיאטרון "להקת הצעירים" של [[קלמן גלעד]] (קונסטנטינר). לפי הסיפורים, המשורר [[אברהם שלונסקי]] הוא זה שהציע לו לעברת את שם משפחתו ל"נתיב". ב[[מלחמת השחרור]] שירת כמפקד פלוגת [[חי"ר]]. אחרי המלחמה, נרשם ללימודים בבית הספר של [[שארל דולן]] לאמנות הדרמה בתיאטרון על שם [[שרה ברנאר]] ב[[פריז]]. בשנותיו שם למד אצל מורים כמו שארל דולן ורב-האמן הגדול, [[אטיין דקרו]], לצידם של [[מרסל מרסו]] ואחרים. בהמשך שימש במשך מספר שנים כמנהל אמנותי בלהקתו של דקרו בהופעות שונות בעולם. בשנים [[1954]] - –[[1956]] למד [[בימוי]] ב[[בית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה]] ב[[לונדון]]. אחר כך עבר תקופת השתלמות בבימוי טלוויזיוני ב[[הולנד]] ושב ארצה.

באמצע [[שנות החמישים]] היה ל"במאי נודד" לפרנסתו ונדד בין קיבוצים שונים בארץ. בין השאר העלה בחוג הדרמה של קיבוץ [[עין החורש]], בקיץ 1956, את מחזהו של [[מולייר]], "הנשים המלומדות", בתרגומו של [[אליהו פורת]]. לימים, באוקטובר 1993, חידש נתיב את ההצגה, התאים את לשון התרגום ללשון הזמן, והציג אותה עם תלמידיו בתיאטרון "[[צוותא]]" בתל אביב. כמו כן העלה, כ"במאי נודד", ביוני 1957, את המחזה "הגנדרניות הנלעגות" מאת [[מולייר]], כהצגת סיום הלימודים של תלמידי כיתות י"ב בקיבוץ "עין החורש".