היסטוריה של גאורגיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
David.r.1929 (שיחה | תרומות) קטלוג כפול |
|||
שורה 18:
בראשית [[המאה ה-11]] הדוכסויות הצליחו להשתחרר מן הכיבוש ולייסד את [[הממלכה הגאורגית המאוחדת]], שנאלצה במהרה להדוף כובשים חדשים - [[טורקים]] [[סלג'וקים]].
[[הממלכה הגאורגית המאוחדת|הממלכה הגאורגית]] הגיעה לשיא כוחה ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]], כששלטונה התפשט על כל [[דרום הקווקז]], מספר [[מחוז]]ות ב[[צפון]]-מערב פרס, חופו הדרומי של [[הים השחור]] ושטחים בצפון-מזרחה של מה שעתידה להיות [[טורקיה]]. זאת הייתה גם תור הזהב של תרבותה הדתית והחילונית כאחד, ומספיק אם נציין את האקדמיה התאולוגית והמדעית ב[[מנזר גלאתי]] ואת יצירת המופת הספרותית "[[עוטה עור הנמר]]" של המשורר [[שותא רוסתאוולי]]. הממלכה הגאורגית התאפיינה גם בפלורליזם תרבותי ונתיניה ה[[מוסלמים]] וה[[יהודים]] נהנו מחופש הפולחן, זאת למרות אדיקותה ה[[נצרות|נוצרית]] של גאורגיה ומלחמות ההישרדות שלה נגד שכניה המוסלמים. ראויה לאזכור גם העובדה, שממלכת גאורגיה האמירה אל פסגת עושרה החומרי והרוחני תחת שרביטה של אישה - [[המלכה תמר]] ([[
ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] כוחה של הממלכה לא עמדה לה מול ה[[הפלישה המונגולית לגאורגיה|פולשים]] ה[[האימפריה המונגולית|מונגולים]], שחילות הפרשים שלהם שטפו באותה תקופה במסעות ניצחון כמעט את כל יבשת [[אסיה]] ו[[רוסיה]]. המונגולים כבשו את מזרח גאורגיה, כולל הבירה [[טביליסי]], ואילו במערב גאורגיה קמה ממלכת [[אימרתי]]. למרות שהכובשים השאירו פורמלית על כנו את מוסד ה[[מלוכה]] המקומי במזרח גאורגיה, דוכסים תאוויי שררה ניצלו את אחריותם הישירה על גביית ה[[מס]]ים וגיוסם הכפוי של [[צמית]]יהם למסעות [[כיבוש]] חדשים של ה[[מונגולים]] כדי לקבל מידיהם סמכויות כמעט ריבוניות. עם הזמן, הם לא היססו להפעיל את צבאותיהם נגד השלטון הגאורגי המרכזי ולאחר היחלשותו, גם איש נגד רעהו. מצב דומה שרר גם במערב גאורגיה, שבו ממלכת אימרתי איבדה את שליטתה מחוץ לחבל [[אימרתי]] לשליטים הפיאודליים המקומיים של חבלי הארץ האחרים.
| |||