רב יהודה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת קטגוריה
מ הוספת קישור לשפחה
שורה 56:
בהיותו [[דיין (משפט עברי)|דיין]] ו[[פוסק]] לא חשש לבטא את דבריו בתוקף. במספר מקרים שהורה בהם הלכה, הנחה את תלמידיו לקיימה ללא חשש, גם כאשר הייתה [[מחלוקת]] בדבר וקמו עוררין על הוראתו. כשהתיר ניעור [[גלימה]] מן ה[[אבק]] ב[[שבת]], מפני שב[[בבל]] לא הקפידו על הסרת האבק ולכן אין בכך מלאכת [[כיבוס]], נקלע האמורא [[עולא]] לפומבדיתא. לשמע מחאותיו, שבארץ ישראל אסרו את הדבר, הורה רב יהודה "נערו את הגלימות בפניו, אנו איננו מקפידים (שיש אבק)"{{הערה|1={{בבלי|שבת|קמז|א}}. ראו עוד{{בבלי|עבודה זרה|כח|ב}}, {{בבלי|שבת|קמח|א}} ו{{בבלי|מועד קטן|טז|ב}}.}}. מסופר, שאישה אחת מנהרדעא הגיעה ל[[דין]] לפני רב יהודה, ויצאה חייבת בדין. אמרה לרב יהודה: וכי שמואל רבך היה דן כך?! אמר לה: היכרת אותו? אמרה לו: כן, [[גמדות|גוץ]] וכרסו גדולה, כהה ו[[שן|שיניו]] גדולות. אמר לה: לבזותו באת? בשמתא תהיי (מין של [[נידוי (הלכה)|נידוי]])! פקעה ומתה{{הערה|1={{בבלי|נדרים|נ|ב}}.}}.
 
מעשה נוסף אירע ב[[זקנה|זקנותו]] של רב יהודה, באחד מבני הישיבה, תלמיד חכם מכובד, שיצאו עליו שמועות רעות שאינו מתנהג כשורה. רב יהודה התלבט: צעד של נידוי (שמתא) קשה במקרה זה, שכן חכמי הישיבה היו זקוקים לאותו תלמיד חכם; ומצד שני השמועות הרעות על מעשיו גורמות ל[[חילול השם]]. רב יהודה התייעץ עם [[רבה בר בר חנה]], אשר בפיו היה מאמר ששמע מפי רבי יוחנן: "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא"{{הערה|{{תנ"ך|מלאכי|ב|ז}}.}} אם דומה הרב למלאך ה' - יבקשו תורה מפיו, ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיו". רב יהודה נידהו. לאחר זמן חלה רב יהודה, ובאו החכמים לבקרו. ביניהם נכנס אותו תלמיד מנודה. כשראהו רב יהודה - [[חיוך|חייך]]. לתהייתו של התלמיד, ענה: אינני לועג לך, אלא - לקראת הליכתי ל[[העולם הבא|עולם האמת]] דעתי נוחה מכך שלא התחנפתי ולא נשאתי פנים לאיש, אפילו לאדם חשוב כמותך. לאחר פטירתו של רב יהודה הלך אותו תלמיד לבית המדרש וביקש שיתירו לו את הנידוי. בני הישיבה שלחו אותו לארץ ישראל, באמרם שאין בבבל אדם גדול דיו שיוכל להתיר נידוי של רב יהודה. גם בארץ ישראל נתקל בסירוב, שכן [[רבי אמי]] ו[[רבי זירא]] שעו לדבריו של רבי [[שמואל בר נחמני]], שבסימן מיוחד משמים (כפרשנותו של רבי זירא) שהה באותה עת בבית מדרשם לאחר שבמשך מספר שנים הוא לא הגיע לשם: "עמד רבי שמואל בר נחמני על רגליו ואמר: ומה [[שפחה]] של בית רבי לא נהגו חכמים קלות ראש בנידויה שלש שנים - יהודה חברינו על אחת כמה וכמה!"{{הערה|{{בבלי|מועד קטן|יז|א}}.}} מעשה זה מופיע בתלמוד כדוגמה להתנהגות הראויה כלפי [[תלמיד חכם שסרח]].
 
===משפחתו===