הבדלים בין גרסאות בדף "חוות כנרת"

הוסרו 6 בתים ,  לפני 3 שנים
אין תקציר עריכה
מ (הוספת קישור ל2 בנובמבר)
[[קובץ:Kineret12meme 007.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים מבנה ה[[חאן (מבנה)|חאן]] המקורי באתר, ומיטת הבידוד לחולים]]
[[קובץ:כנרת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חוות כנרת, לפני העלייה לעין גב]]
'''חוות כנרת''' (או '''חצר כנרת''') היא [[חווה חקלאית]] שהוקמה ב-[[1908]] ליד ימת [[ים כנרת|כנרת]] על ידי [[המשרד הארצישראלי]] של [[ההסתדרות הציונית]], על פי הצעת מנהלו, [[ארתור רופין]], על מנת להכשיר פועלים יהודים לעבודה [[חקלאות|חקלאית]] לשם התיישבות קבע. החווה הייתה בית הגידול למפעלי [[העלייה השנייה]] ו[[תנועת העבודה]]: בה החלו הניסיונות להקמת ה[[קבוצה (התיישבות)|קבוצה]], ה[[קיבוץ]] וה[[מושב]] (ממנה יצאו מתיישבי [[דגניה א'|דגניה]], [[קבוצת כנרת]], [[נהלל]], [[עין חרוד]] ועוד), היא הייתה למוקד התארגנות של פועלי הארץ, ובה הונחו היסודות למספר ארגונים אשר עצבו את פני [[היישוב|המדינה שבדרך]], כגון [[ההגנה]], [[המשביר המרכזי|המשביר]], [[תנובה]] ו[[סולל בונה]].
 
==היסטוריה==
החווה הוקמה על אדמות [[דלייקה]] ו[[אום ג'וני]], שנרכשו ב-[[1905]] על ידי פקיד [[יק"א]], [[חיים מרגליות קלווריסקי]]. עקב ביקורת יק"א על הקניה הגדולה העביר קלווריסקי שליש מהאדמות לארתור רופין שהחליט להקים על האדמות הללו חווה למטרת לימוד חקלאות. שמה של החצר ניתן לה על ידי [[ש"י עגנון]] ובכך השיב לימה את שמה המקראי. ב-[[1908]] התיישבה במקום קבוצת פועלים מ[[רומני (אוקראינה)|רוֹמנְי]] שב[[אוקראינה]] והחלה את הבנייה במקום סביב [[חאן (מבנה)|חאן]] שסביבו ניתן היה לבנות ללא צורך בהיתר מיוחד. במקום הוקמו חדר אוכל, מחלבה, רפת, אורווה, [[לול]], [[אסם]] ושובך יונים. לאחר מכן נעשו גם ניסיונות של גידולים שונים, כשהמים נשאבו מ"[[בית המוטור]]" שהוקם על [[ירדן (נהר)|הירדן]]. מאוחר יותר באותה שנה חברים מיק"א ייסדו בסמוך לחווה את [[כנרת (מושבה)|המושבה כנרת]].
 
האגרונום [[משה ברמן]] התמנה למנהל החווה מטעם המשרד הארצישראלי וקבוצת פועלים עבריים, שקודם לכן עבדה איתו בבן שמן, נבחרה לעבד את אדמת כנרת. חברי הקבוצה מנו שמונה בחורים ובחורה אחת: [[צבי יהודה]], אריה אברמסון, יוסף אלקין (אלקנה), [[ישראל בלוך]], [[תנחום תנפילוב]] (שלשתם מהקומונה הרומאנית), גרשון גרינפלד (חׂרש), מ. טיומקין, [[שרה מלכין]] וישראל קורנגולד. נוסף אליהם מזכירו של ברמן, הפייטן הצעיר [[ר' בנימין]]{{הערה|עבר הדני, "חיים צימרמן- איש הגליל", הוצאת טברסקי, 1954 עמ' 30}}. בהמשך הגיעה לחווה קבוצה מפועלי [[רחובות]] בהנהגת [[בן ציון ישראלי]], [[מאיר רוטברג]] ו[[נח נפתולסקי]] ("שלישיית יחד"). בקבוצה זו הגיעה לראשונה לכנרת רחל בלובשטיין היא [[רחל המשוררת]]. תחילה חשב ברמן כי כבר בשנה הראשונה יהיו רווחים אך בתום כשנה, ב-[[1909]], החלה מתיחות בין ברמן לפועלים ושנת המשק הראשונה הסתיימה בהפסדים. חלק מפועלי רחובות ובהם "שלישיית יחד" ו[[ממש"י]] עזבו את החווה ועברו לגור ולשמור ב"בית המוטור" עקב מתיחות זו. בעקבות העימותים החליט רופין ב-[[1910]] לעשות ניסוי על אדמת [[אום ג'וני]], בהקמת חווה שתימסר לניסיון לשנה לקבוצת פועלים אשר תנהל את המשק ותעבד את האדמה על אחריותה. ועד החורש קיבל את ההצעה וכך הונח היסוד לקבוצה הראשונה, "אם הקבוצות" - [[דגניה א'|דגניה]].
 
ב-פברואר [[1911]] פתחו הפועלים [[השביתה הגדולה|בשביתה]] נגד ברמן אותה ארגנו [[ברל כצנלסון]] ו[[יוסף בוסל]]. רופין הגיע למקום והחליט לפטר את ברמן וכמו כן להחליף את כל צוות הפועלים. קבוצת הפועלים שהקימה בעצמה את המקום עזבה. לחווה הגיע האגרונום [[יואל גולדה]] וקבוצת פועלים חדשה. אך מצב החווה לא השתפר ורופין הגיע למסקנה שיש לשנות את גידול התבואה לגידול אחר. היחסים בין גולדה והפועלים השתפרו. בעיית החווה הייתה שאדמותיה הטובות נמסרו לדגניה, וברשותה נשארה אדמה פחות טובה.{{הערה|[[ברכה חבס]], "החצר והגבעה" עמ' 35}}
 
בשנת 1911 חכרה [[חנה מייזל שוחט]] שטח אדמה סמוך, על מנת להקים חווה לימודית בשם "[[חוות העלמות]]", להכשרת פועלות לעבודה חקלאית כדי שתוכלנה לעזור לבעליהן האיכרים או להתפרנס מחקלאות בכוחות עצמן. בחווה הקצו לה ולשש התלמידות הראשונות שני חדרים. כעבור שנה, מספר התלמידות גדל לכ-15. החוויות של רחל המשוררת מהחווה באו לידי ביטוי בשיריה. מבנה החווה הוחרם על ידי השלטון הטורקי ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ולא נפתח מחדש בתום המלחמה.
 
בשנת [[1912]], לאחר שהייה ב[[חדרה]] ובגליל, הובאו לחווה על ידי [[שמואל יבנאלי]] קבוצת משפחות יהודיות מתימן שכונו בשם "[[תימני כנרת]]". המשפחות חיו בתנאים גרועים, אך המשיכו להתגורר במקום למרות הקשיים.
* [[ברכה חבס]], '''החצר והגבעה''', מספר על תולדות קבוצת כנרת מראשיתה. הוצאת [[עם עובד]], 1968
סיפורים ושירים:
* [[שולמית לפיד]], '''[[חוות העלמות#הספר חוות העלמות|חוות העלמות]]'''. רומן המספר על חייה של צעירה העובדת בחווה.
* [[רחל בלובשטיין]], '''שירת רחל'''. אוסף שירים.