אוטו בוסה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בקרת זהויות
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
שורה 16:
ביולי 1944, עקב התקדמות [[הצבא האדום]] ותחילת נסיגתו של הצבא הגרמני, נתבקשה בילצקי, יחד עם חברותיה הקשריות, לשרטט מפה של כל העמדות והבסיסים הגרמניים שבסביבת ביאליסטוק. בוסה סייע באיסוף נתוני השטח ובילצקי שרטטה מפה מדויקת של המערך. בוסה ביקש ממנה ומהפעילים הנוספים במחתרת להתגורר במשרד ובדירה שלו, כיוון שחשש שדווקא בימי המלחמה האחרונים יפגעו בהם הפולנים, וכך עשו. עם התקדמות החיילים הסובייטים, הצטרפו בילצקי וארתור שאדה אל הכוחות הפרטיזניים ביערות. הם העבירו את המפה למפקד היחידה של הפרטיזנים אשר העבירה למטה הצבא האדום. בזכות מפה זו כבשו הרוסים את ביאליסטוק ללא נפגעים.{{הערה | חסיה בורנשטיין- ביליצקיה ונעמי יצהר, '''אחת ממעטים'''. מורשת (2003). עמ' 229, 232.}}
 
בקיץ [[1944]], עם התקרבות [[הצבא האדום]], נדרש בוסה לעזוב את ביאליסטוק ולעבור לגרמניה. הוא גויס ל[[ורמאכט|צבא הגרמני]] ונפל בשבי הסובייטי.
 
===לאחר המלחמה===
בוסה היה במחנה שבויים סובייטי ב[[קייב]] במשך חמש שנים. עם שחרורו חזר ל[[גרמניה המערבית]]. ב-[[1951]] התחתן. בשנת [[1958]] יצר קשר עם בייליצקה וגרוסמן, שהתגוררו בישראל. בשנת [[1969]] היגר לישראל וחי ביישוב [[נס עמים]] אם כי חזר לגרמניה לתקופות שהות ממושכות. בשנת [[1972]] שב לגרמניה עקב בעיות בריאות. כשחלה בעודו בגרמניה, הפרה גרוסמן את שבועתה שלא תבקר בגרמניה ונסעה לגרמניה לבקרו.
 
==הכרה והנצחה==
 
בשנת [[1968]] הכיר [[יד ושם]] באוטו בוסה בתור [[חסיד אומות העולם]].
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 31:
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
 
{{קצרמר|השואה}}
{{מיון רגיל:בוסה, אוטו}}
{{בקרת זהויות}}
 
{{קצרמר|השואה}}
{{מיון רגיל:בוסה, אוטו}}
[[קטגוריה:גרמנים חסידי אומות העולם]]
[[קטגוריה:מצילים בשואה: פולין]]