שוויון הזדמנויות – הבדלי גרסאות

'''שוויון הזדמנויות''' הוא עיקרון הקובע כי כל אדם זכאי להזדמנות שווה ל[[מימוש עצמי]] ו[[כלכלה|כלכלי]], ללא תלות ברקע האישי שלו. המושג שוויון הזדמנויות מתייחס למשמעות המהותית ולהעדפה מתקנת<ref>{{הערה|{{Cite news|url=http://www.themarker.com/markets/1.1687409|title=אין שוויון הזדמנויות בישראל|newspaper=TheMarker|language=he|access-date=2017-06-10}}</ref>}}. על פי הגישה המהותית מותר להתחשב בשוני הקיים בין בני אדם, אך רק אם השוני שקיים ביניהם קשור לנושא שעליו מדברים. למעשה, כדי להגיע לשוויון בין הקבוצות השונות צריך לעתים להתייחס באופן שונה לקבוצות הנמצאות ב[[מעמד חברתי|מעמד]] נמוך יותר או קבוצות שסבלו מהעדר הזדמנויות ולהכיר בהבדלים המחייבים להכיר בשונותם.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170614050055:0">|{{קישור כללי|כתובת=http://citizenship.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=2a1269ce-66f0-4a98-a290-98188a4ab66c&lang=HEB|הכותב=|כותרת=אתר עבודה ערבית|אתר=http://citizenship.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=2a1269ce-66f0-4a98-a290-98188a4ab66c&lang=HEB|תאריך=}}</ref>}}

"[[העדפה מתקנת]]" היא דרך על בסיס חוקי ליצירת שוויון בין הקבוצות השונות<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170614050055:1">|{{צ-ספר|מחבר=האגודה לזכויות האזרח בישראל|שם=המדריך לאזרח: מדריך לזכויות ולחובות של האדם והאזרח בישראל|מו"ל=סיכוי|שנת הוצאה=1997}}</ref>}} בקבלה ל[[עבודה (כלכלה)|עבודה]] (למשל במשרות ציבוריות), ב[[למידה|לימודים]]. דוגמאות לאוכלוסיות שזכו להעדפה מתקנת בעולם הן נשים, [[אפרו-אמריקאים]] בארצות הברית, [[מיעוט|מיעוטים אתניים]] ודתיים [[לקות|ואנשים עם מוגבלויות]].<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170614050055:0" />}}

מערכת החינוך הציבורית שואפת לייצר שוויון הזדמנויות בין התלמידים לפתח את היכולות המקצועיות והאינטלקטואליות שלהם ולאפשר להן להשתלב בחברה ובעולם העבודה על בסיס,יכולותיהם והרצון שלהם להמשיך ולפתח אותן. גישה זו לחינוך נקראת שוויון זכויות אינסטרומטלי<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.itu.org.il/?CategoryID=970&ArticleID=7013|הכותב=יוסי יונהמן|כותרת=שוויון הזדמנויות: הזדמנות למה?|אתר=הסתדרות המורים|תאריך=}}</ref>}}. אולם בישראל, כמו במדינות מערביות רבות, מערכת החינוך הפורמלי מתקשה להיות מנוף ליצירת ששוויון הזדמנויות בין תלמידיה<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.cbs.gov.il/publications/pw91.pdf|הכותב=נורית דוברין|כותרת=שוויון הזדמנויות בהשכלה חסמים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים|אתר=הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – אגף המדען הראשי|תאריך=}}</ref>}} על אף שחוק החינוך הממלכתי התשי"ג-1953, שם לעצמו את שוויון ההזדמנויות כאחת המטרות: "''להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה, לאפשר להם להתפתח לפי דרכם וליצור אווירה המעודדת את השונה והתומכת בו''"<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01585.pdf|הכותב=אתי וייסבלאי|כותרת=נתונים של שוויון הזדמנויות בחינוך מגיל הגן ועד לאוניברסיטה|אתר=הכנסת, מרכז המידע והמחקר|תאריך=}}</ref>}}.

נשים זכאיות לייצוג הולם במוסדות ממשלתיים כולל חברות ממשלתיות. כאשר אישה מתחרה מול גבר על תפקיד או משרה, שבהם ייצוגן של נשים נמוך מזה של גברים, וכישורי השניים דומים, יש להעדיף אותה. כללים אלו נכונים לגבי דירקטוריונים של חברות ממשלתיות ותאגידים ציבוריים ומשרות בשירות המדינה.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170614050055:1" />}}

בחודש [[מרץ]] [[1998]] התקבל ב[[כנסת]] [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכיות לאנשים עם מוגבלות]], אשר מחזק את העיקרון של שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ואוסר להפלות אותם. הנוסח שהתקבל בכנסת הוא חלקי ואינו כולל, בינתיים, את כל תחומי החיים. לדוגמה, זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות לגור ב[[קהילה]], לנגישות לשירות ציבורי, לפעילות [[תרבות]] ופנאי, ועוד<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170614050055:1" />}}. 

אזרחי המדינה ה[[ערבים]] זכאים, ככל אזרח, למלוא הזכויות, לרבות הזכות לבחור להיבחר לכל מוסד ותפקיד במדינה. אזרחי המדינה הערבים זכאים לשוויון מלא בכל תחומי החיים, לרבות בהקצאת משאבים ממשלתיים, בחינוך, ב=תעסוקה, ובשירותי רווחה. מוסדות המדינה חייבים להבטיח ייצוג הולם למיעוט הערבי בקרב העובדים ובקרב מקבלי ההחלטות. האזרחים הערבים בישראל הם [[מיעוט לאומי]], תרבותי ודתי, [[שוויון]] אמיתי צריך להבטיח יחס שוויוני אליהם, לא רק כפרטים אלא גם כקבוצה. אין שוויון אמיתי אם הרוב שולל מבני המיעוט את זהותם המיוחדת וכופה עליהם את תרבות הרוב. המיעוט הערבי בישראל זכאי לשמור על זהותו הלאומית והתרבותית, לעצבה ולפתחה באופן חופשי וכראות עיניו, ולהנחיל את המורשת התרבותית לדור הצעיר. בהקשר זה יודגש כי הלשון הערבית היא שפה רשמית במדינה לצד השפה ה[[עברית|עברית.]] אזרחים דוברי השפה ה[[ערבית]] זכאים לקבל מידע בשפתם בפרסומים רשמיים, בשלטים ועוד, מותר להתבטא בערבית באירועים ובמוסדות רשמיים של המדינה. בנוסף, ה[[חינוך]] הוא כלי מרכזי להנחלת ערכים וזהות לאומית-תרבותית לדור הצעיר. תכני החינוך ודגשיו צריכים לבטא את המורשת התרבותית ואת רצונן של המיעוט הערבי. כמו כן, [[רשויות השידור]] חייבות לשדר תוכניות בשפה הערבית, שיש בהן כדי לענות לצורכי האוכלוסייה הערבית ולשקף את מציאות חייה ומגוון הדעות בקרבה, ולסיום, ה[[מיעוט]] הערבי זכאי לתמיכת הרשויות, בין היתר בהקמתם והפעלה של מוסדות תרבות כגון [[מוזיאונים|מוזיאונים,]] [[תיאטרון]] ו[[ספריות ציבוריות בישראל|ספריות ציבוריות]]<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170614050055:1" />}}.

=== שוויון הזדמנויות בין שחורים ולבנים<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.sikumuna.co.il/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%A7_%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-_20|הכותב=|כותרת=אתר סיכומונה שחורים ולבנים|אתר=https://www.sikumuna.co.il/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%A7_%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-_20|תאריך=}}</ref>}} ===

כיום קיימים איסורי [[אפליה גזעית|אפליה]] בתעסוקה ,במתן שירותים ציבוריים, האומרים שאין להפלות בין בני האדם  על פי [[גיל]], [[דת]], [[לאום]], [[ארץ]] מוצא, [[גזע (אדם)|גזע]], מין, מצב משפחתי, [[נטייה מינית|נטייה מינית,]] דעה, השתייכות מפלגתית, או מוגבלות גופנית.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170614050055:1" />}}.