בואינג 377 סטרטוקרוזר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Hummingbird (שיחה | תרומות) |
מ ←בחיל האוויר הישראלי: תיקון קישור |
||
שורה 10:
מטוסי הסטרטוקרוזר נרכשו מעודפי ציוד וחלפים של [[חיל האוויר האמריקני]]. המיזם היה משותף ל[[התעשייה האווירית|תעשייה האווירית]] ולחיל האוויר. ב-[[1964]] הוטסו לארץ חמשת מטוסי ה"סטרטו" הראשונים, אשר שמשו קודם לכן כמטוסי נוסעים בחברת [[פאן אם]]. בתחילה שירתו המטוסים במסגרת גף טיסה צבאי (כשלוחה של [[טייסת 103]]), ונתנו מענה לטיסות ארוכות טווח של חיל האוויר, להטסת נוסעים וציוד מחו"ל. ב-1 ביולי 1964, הפך הגף ל[[טייסת 120]] שכללה בתחילה, את חמשת מטוסי ה"סטרטו" וזוג מטוסי [[DC-3 דקוטה|דקוטה]].
באותה תקופה היה איסור של [[הקונגרס האמריקאי]] על מכירת מטוסים לחיל האוויר, ובין השאר נאסרה מכירת [[C-130 הרקולס|הרקולסים]] למערך מטוסי התובלה של החיל. הסטרטוקרוזר מילא את הצורך של חיל האוויר במטוס תובלה גדול יותר מה[[נורד 2501 נוראטלס|נורד]] והדקוטה. הוא נרכש לאחר שכשל הניסיון לקנות מטוסי הרקולס. בחלק מהמטוסים בוצעו שינויים, על מנת לאפשר הצנחת אפסניה, [[נגמ"ש]]ים קלים ועוד.
בשנים [[1964]]–[[1966]] השתתפו מטוסי "סטרטו" ב[[מבצע רוטב|מבצעי "רוטב" ו"דורבן"]] - [[מצנח|הצנחת]] [[כלי נשק]] וציוד אחר למורדים המלוכניים ה[[תימן|תימניים]], שנלחמו נגד [[צבא מצרים]] בתקופת [[מלחמת האזרחים בתימן (1962–1970)|מלחמת האזרחים בתימן]]{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|נשיא תימני משלנו|1.1354792|18/10/2008}}}}.
| |||