עיטור הגבורה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←היסטוריה: תיקון קישור |
|||
שורה 35:
בטקס שנערך ב-[[17 ביולי]] [[1949]], בעקבות [[מלחמת העצמאות]], הוענק לראשונה "'''אות גיבור ישראל'''" לשנים-עשר לוחמים, בזכות הצטיינותם יוצאת הדופן בשדה הקרב. הלוחמים המעוטרים גילו [[אומץ|אומץ לב]] וסיכנו עצמם למען הצלת חבריהם או הצלחה במשימה. בין המעשים היו הזזת רכב שהפריע לכוחות צה"ל להמשיך בקרב תחת אש כבדה, פעולות חילוץ פצועים, השתלטות על משאית בשיירה ערבית בדרכה לתקוף את [[חיפה]] ופיצוץ אנייה [[מצרים|מצרית]]. חלק מהאותות ניתנו לאחר מות הלוחמים במעשה הגבורה.
בינואר [[1970]] אישרה [[הכנסת]] את [[חוק העיטורים בצבא
עד שנת [[1975]] הוענקו 40 עיטורי הגבורה. כאמור, העיטור מוענק לעתים נדירות ועל מעשי גבורה יוצאי דופן; מספר המעוטרים בעיטור הגבורה מהווה פחות מ-5% מכלל מקבלי העיטורים (סה"כ עוטרו 864 חיילים וקצינים בעיטורי הגבורה, [[עיטור העוז|העוז]] ו[[עיטור המופת|המופת]]), ופחות מ-2% מכלל מקבלי העיטורים וה[[צל"ש]]ים ברמותיהם השונות ([[צל"ש רמטכ"ל]], [[צל"ש אלוף]], [[צל"ש מפקד אוגדה]] ו[[צל"ש מח"ט]]){{הערה|{{אתר הגבורה|345792|מחקר הגבורה - דו"ח התקדמות מחקר הצל"שים והעיטורים, יולי 2015}}}}.
|