פיניקים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 76:
ב[[כתבי המארות]] (ראו [[היסטוריה של מצרים העתיקה]]), מ[[המאה ה-19 לפנה"ס|המאה ה-19]] וה-[[המאה ה-18 לפנה"ס|18 לפנה"ס]] מוזכרת פיניקיה כ[[חבל ארץ|חבל הארץ]] החשוב ביותר בכנען. בכתבים אלו מוזכרות כבר הערים אולזה, עַרְקָת, גבל, צור ו[[עכו]]. עדות נוספת לקיום יחסי הגומלין בין פיניקיה למצרים באה לידי ביטוי בכך, ששליש מ[[מכתבי אל-עמארנה]] מקורם בחוף הפיניקי.
 
בכתבי [[תחותימסתחותמס השלישי]] - פרעה מ[[פרעוני מצרים#השושלת ה-18|השושלת ה-18]], החופים הפיניקיים מוזכרים כחלק משטחי השליטה המצרית, כשהערים צור, ארוד וזמרו[[צומור]] משמשים את [[חיל מצב|חיל המצב]] המצרי באזור ול[[מעגן]] ה[[חיל ים|צי]] שלה. עם זאת, בעקבות פעולות האיבה המתמשכות בין [[האימפריה החתית]] והמצרית באזור הלבנט, עברה רצועת החוף הפיניקית מספר פעמים מיד ליד.
 
בין השנים [[1200 לפנה"ס|1200]] - [[1000 לפנה"ס]] ובעיקר בתקופתו של [[רעמסס השלישי]], חדרו [[גויי הים]] אל חופי כנען ופגעו בכוחה של מצרים באזור. בתקופה הזאת נחרבו הערים [[אוגרית]], צור וצידון. בכתבי [[יוטסינינוס]] מסופר על מלך [[אשקלון (עיר עתיקה)|אשקלון]] שכבש את העיר צידון, החריבה ותושביה נמלטו לצור.