פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 11 בתים ,  לפני שנתיים
אין תקציר עריכה
 
חלוקה מקובלת של סיפורי העם ל[[סוגה ספרותית|סוגות]]{{הערה|1=הדה יזון, האסכולה הפורמליסטית במחקר הספרות העממית}}:
 
*סוגות סיפוריות ([[מיתוס]], [[מעשייה]], [[מעשייה|אגדה]], [[משל]], [[אנקדוטה]] ו[[סיפור נוסחאי]])
 
*סוגות [[שירה|שיריות]] ([[אפוס]], [[בלדה]] ו[[שירה לירית|ליריקה]])
 
*סוגות קטנות ([[פתגם]], [[חידה]] ו[[בדיחה]]).
 
{{הפניה לערך מורחב|מעשייה}}
מעשיות הן סיפורי עם שבהם [[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיבים]] רבים החורגים מההתנסות היומיומית, ומוטיבים על-טבעיים שאינם ניתנים לאישור אמפירי. כמו כן, מאופיינית המעשיה בעקרונות נוספים:
 
* אלמקום: המעשייה מתרחשת במרחב [[גאוגרפיה|גאוגרפי]] לא מוגדר או מוגדר בכלליות גסה בלבד (לדוגמה, "מרכז אירופה").
 
* אל-זמניות: המעשייה מתרחשת בתקופה היסטורית לא מוגדרת או מוגדרת בכלליות גסה בלבד (לדוגמה: "ימי הביניים").
 
* אלמוניות: הדמויות במעשייה הן סתמיות ואינן מוכרות לקהל.
 
==מאפייני סיפור העם וחוקי אולריק==
ה[[אתנופואטיקה|אתנופואטיקן]] ה[[דנמרק|דני]] [[אקסל אולריק]] שחקר אלפי סיפורי עם אירופאים, מצא כי לסיפורים אלה מאפיינים משותפים רבים המחולקים לשני סוגים: מאפיינים צורניים- שמיעתיים ומאפיינים תוכניים.
 
* מאפיינים צורניים-שמיעתיים: מאפיינים המתייחסים ל[[שפה]] ולצורת השימוש בה. בסיפור העממי נועדת לפן השמיעתי חשיבות רבה בשל השימוש בהיגוד, אשר אופיו וחיותו מושפעים רבות מן המודעות לשומעים. מאפיינים אלו מקשרים את חקר הסיפור העממי ל[[מדע]] ה[[לינגוויסטיקה]], וכן מעניקים חשיבות לבחינת הז'אנרים המינוריים (פתגמים, חידות וכו') בסיפור.
 
* מאפיינים תוכניים: מאפיינים המתייחסים לרקע, לעלילה ולתכונות הדמויות בסיפור.
 
 
====חוק העימות====
נקרא גם בשם יסוד הניגוד, יסוד הקונפליקט. בכל סיפור עם ישנם ניגודים רבים וקיצוניים. הם יכולים להיות ניגודים גילאיים בין זקן לצעיר, ניגודים מעמדייםלמעמדיים בין עשיר לעני. מלך לעבד. הניגודים יוצרים מאבקים ועימותים בין הדמויות, בין המצבים ובין האירועים המתרחשים בסיפור.
 
====משאלה כמוסה====
 
== ראו גם ==
 
* [[סיפורי חסידים]]
* [[סיפורי מעשיות משנים קדמוניות]] של רב נחמן מברסלב
286,659

עריכות