סיפור עם – הבדלי גרסאות

 

חלוקה מקובלת של סיפורי העם ל[[סוגה ספרותית|סוגות]]{{הערה|1=הדה יזון, האסכולה הפורמליסטית במחקר הספרות העממית}}:

*סוגות סיפוריות ([[מיתוס]], [[מעשייה]], [[מעשייה|אגדה]], [[משל]], [[אנקדוטה]] ו[[סיפור נוסחאי]])

*סוגות [[שירה|שיריות]] ([[אפוס]], [[בלדה]] ו[[שירה לירית|ליריקה]])

*סוגות קטנות ([[פתגם]], [[חידה]] ו[[בדיחה]]).

 

{{הפניה לערך מורחב|מעשייה}}

מעשיות הן סיפורי עם שבהם [[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיבים]] רבים החורגים מההתנסות היומיומית, ומוטיבים על-טבעיים שאינם ניתנים לאישור אמפירי. כמו כן, מאופיינית המעשיה בעקרונות נוספים:

* אלמקום: המעשייה מתרחשת במרחב [[גאוגרפיה|גאוגרפי]] לא מוגדר או מוגדר בכלליות גסה בלבד (לדוגמה, "מרכז אירופה").

* אל-זמניות: המעשייה מתרחשת בתקופה היסטורית לא מוגדרת או מוגדרת בכלליות גסה בלבד (לדוגמה: "ימי הביניים").

* אלמוניות: הדמויות במעשייה הן סתמיות ואינן מוכרות לקהל.

 

==מאפייני סיפור העם וחוקי אולריק==

ה[[אתנופואטיקה|אתנופואטיקן]] ה[[דנמרק|דני]] [[אקסל אולריק]] שחקר אלפי סיפורי עם אירופאים, מצא כי לסיפורים אלה מאפיינים משותפים רבים המחולקים לשני סוגים: מאפיינים צורניים- שמיעתיים ומאפיינים תוכניים.

* מאפיינים צורניים-שמיעתיים: מאפיינים המתייחסים ל[[שפה]] ולצורת השימוש בה. בסיפור העממי נועדת לפן השמיעתי חשיבות רבה בשל השימוש בהיגוד, אשר אופיו וחיותו מושפעים רבות מן המודעות לשומעים. מאפיינים אלו מקשרים את חקר הסיפור העממי ל[[מדע]] ה[[לינגוויסטיקה]], וכן מעניקים חשיבות לבחינת הז'אנרים המינוריים (פתגמים, חידות וכו') בסיפור.

* מאפיינים תוכניים: מאפיינים המתייחסים לרקע, לעלילה ולתכונות הדמויות בסיפור.

 

 

====חוק העימות====

 

====משאלה כמוסה====

 

== ראו גם ==

* [[סיפורי חסידים]]

* [[סיפורי מעשיות משנים קדמוניות]] של רב נחמן מברסלב