השילוש הקדוש – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=עקרון יסוד בנצרות}}

[[קובץ:3enighed-heb.svg|שמאל|ממוזער|240px|השילוש הקדוש - האב, הבן ורוח הקודש הם כולם "האלוהים", אך אינם חופפים או זהים זה לזה]]

'''השילוש הקדוש''' ([[יוונית]]: Αγία Τριάδα, [[לטינית]]: Trinitas) הוא עקרון יסוד ב[[נצרות]] המתייחס למהותו של ה[[אלוהים]] ולפיו, אף שקיים רק אל אחד, יש לו שלוש פנים – '''[[האל האב (נצרות)|האב]]''', '''[[האל הבן]]''' ש[[אינקרנציה|התגשם]] ב'''[[ישו]]''' , ו'''[[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]]'''. ה[[אמונה]] בשילוש היא עקרון אמונה עליון כמעט בכל הכנסיות מאז המאה הרביעית, כשהחולקים על כך סומנו כ[[מינות (נצרות)|מינים]]. יש כיום אך קומץ של קבוצות [[אנטי טריניטריזם|המגדירות את עצמן נוצריות ושוללות אותו]], אם כי היתר לא מקבלות אותן כלגיטימיות. השילוש מבוסס בין היתר על הכתוב ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] בספר [[מתי]] כ"ח:י"ט, {{ציטוטון|ואתם לכו אל כל הגויים ועשו תלמידים וטבלתם אותם לשם '''האב והבן ורוח הקודש'''}}. לפי הפרשנות הנוצרית ה[[ועידת ניקיאה|אורתודוקסית]], רעיון זה מופיע בבירור בכמה מקומות בברית החדשה, בייחוד ברישומי ההטבלה של [[ישו]] ב[[הבשורה על פי לוקאס|בשורה על פי לוקאס]]. עקרונות השילוש אושררו, בוררו ונוסחו על ידי הכנסייה ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]] ו[[המאה ה-5|מאה ה-5]] בתגובה לרעיונות [[המינים בנצרות|כפירה]] שונים.