אצטון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של Ovedc (שיחה) לעריכה האחרונה של ערן
Shlomicatz (שיחה | תרומות)
במעבדות אנחנו משתמשים באצטון למחוק כתב של טוש וכדומה
שורה 24:
זהו [[נוזל]] חסר [[צבע]] ובעל [[ריח]] חריף אופייני בטמפרטורת החדר (25°C), המתלקח בקלות. נקודת קפיאתו היא 95.4- ונקודת הרתיחה היא 56.53 [[מעלות צלזיוס]]. הוא [[תמיסה|מתמוסס]] בקלות בין השאר ב[[מים]], [[אתר (כימיה)|אתר]] ו[[כוהל]] ומשמש בעצמו כ[[ממס]] חשוב.
 
השימוש הרווח באצטון בחיי היום יום הוא כרכיב הפעיל במסיר [[לק ציפורניים]], אך משתמשים בו גם בייצור [[פלסטיק]], סיבים, [[תרופה|תרופות]], [[חומר נפץ|חומרי נפץ]], מחיקת כתב ועוד.
 
הראשון שגילה תהליך ייצור תעשייתי יעיל לאצטון היה [[חיים ויצמן]], לימים נשיאה הראשון של [[מדינת ישראל]], שניהל את מעבדות האדמירליות הבריטית בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]]. הוא השתמש ב[[חיידק]] ''Clostridium acetobutylicum'', אשר בתהליך [[תסיסה]] מפרק [[עמילן]] ל[[1-בוטנול]] ואצטון. האצטון שהופק היה [[ממס]] קריטי לייצור [[חומר נפץ|חומר הנפץ ההודף]] [[קורדיט]] - תערובת של [[ניטרוגליצרין]], [[ניטרוצלולוזה]] ו[[וזלין]] ולניצחון [[בריטניה]] ובעלות בריתה.