אונזן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עימוד בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים)
שורה 51:
הסכנה להתרחשות מאורעות הרסניים נוספים אילצה את הרשויות לפנות כ-12,000 איש מבתיהם. ב-3 ביוני 1991 התפרץ הר הגעש בעוצמה, קרוב לוודאי מששחרור לחץ של עמוד ה[[מאגמה]] לאחר מפולת אדמה ב[[לוע הר געש|לוע הר הגעש]]. [[זרם פירוקלסטי]] הגיע עד למרחק של 4.5 קילומטרים מההר וגרם למותם של 43 מדענים ועתונאים, כולל ה[[גאולוג]]ים [[קטיה ומוריס קרפט]] (Katia and Maurice Krafft) ו[[הארי גליקן]] (Harry Glicken).
 
בין השנים 1991 ל-1994 ייצר הר הגעש לפחות 10,000 זרמים פירוקלסטיים קטנים שהרסו כ-2,000 בתים. מ-1993 ואילך פחת בהדרגה קצב פליטת הלבה, וההתפרצויות הסתיימו ב-1995. מאז גרמו גשמים כבדים לתנועה מחודשת של החומרים הפירוקךסטייםהפירוקלסטיים שעל מדרונות ההר תוך יצירת [[להאר]]ים. עקב כך נבנו [[סוללה (הנדסה אזרחית)|סוללות]] בכמה עמקי נהרות במטרה לתעל את זרמי הלהארים הרחק מאזורים פגיעים, הותקנו מערכות התרעה ותוכננו ויושמו תוכניות פינוי.
 
לנוכח ההיסטוריה הגעשית הסוערת של הר הגעש והסכנות שהוא מהווה לאוכלוסיות השכנות הוא הוכרז על ידי [[האגודה הבינלאומית לוולקנולוגיה ולכימיה של פנים כדור הארץ]] (International Association of Volcanology and Chemistry of the Earth's Interior) ב-1991 כאחד מ-16 [[הרי הגעש של העשור]] ("Decade Volcanoes"), ולכן ראוי למחקר מיוחד כחלק מ"העשור הבינלאומי להפחתת אסונות הטבע" של ה[[או"ם]].{{הערה|[http://vulcan.wr.usgs.gov/Volcanoes/DecadeVolcanoes Decade Volcanoes]}}