תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-\|עובי שריון *= * +|שריון=)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 145:
דגמי השרמן הראשונים השתמשו במערכת [[מזקו"ם]] קרדן-לויד עם קפיצים מסוג לוליין אנכי (VVSS) שנחשב למתקדם בתחילת המלחמה, אך עם עליית משקל השריון, החימוש, והתחמושת הוחלף במזקו"ם עם קפיצי לוליין אופקי (HVSS) וזחלים רחבים לחלוקת משקל יעילה. דגם זה קיבל את הסימון '''M4A3E8''' וזכה לכינוי "השמונה הנוח" (Easy Eight). לטנק מערכת [[גלגל מניע]] קדמית (גלגל משונן המניע את השרשרת). הממסרה שכנה בחזית התובה. בכל הדגמים הורכבה מערכת חשמלית של 24 [[וולט]]{{הערה|שם=LTR-הערה7|Berndt, Thomas. '''Standard Catalog of U.S. Military Vehicles''' Krause Publications, 1993, pp.192-5}}. השרמן נהנה מניידות טובה לשעתו, בזכות היחס שבין עוצמת כוחות הסוס שלו למשקלו, והיה מסוגל להגיע למהירות של 40 קילומטרים לשעה בדרכים סלולות. אולם הדגמים המוקדמים, עם הזחלים הצרים יותר, התקשו לפעול בדרכים בוציות או מושלגות. מלאי הדלק בן 560 ל-660 הליטר בדגמיו השונים הטנק העניק לו טווח תאורטי של 150 עד 240 קילומטרים בהתאמה.
 
אחד היתרונות בשרמן היה אמינותו המכנית, שהתבטאה ביכולתו לגמוע קילומטרים רבים בטרם יזדקק לתיקון או להחלפת מרכיבים חיוניים. בחינה שבוצעה על טנקי שרמן באוקטובר 1944 מצאה כי גם אחרי שעברו מרחק של 1,600 קילומטרים היו הטנקים במצב מכני מצוין{{הערה|שם=LTR-הערה8|Steven J. Zaloga. '''Panther vs Sherman: Battle of the Bulge 1944''', Osprey 2008. p.32}}. בהתאם לכך, טנקי השרמן היו עוברים מסעות ארוכים כדבר שבשגרה, הדוגמה הבולטת ביותר הייתה ב[[קרבהקרב על הבליטה]], בחורף מושלג בתנאים קשים, שם טנקים של [[הארמייה השלישית של ארצות הברית|הארמייה השלישית]] עברו מרחקים גדולים ללא עצירה, ועם אבדות מינוריות כתוצאה מתקלות מכניות. בנוסף, בטנק השרמן היה קל לבצע תחזוקה בתנאי שדה, וכתוצאה היה מספר הטנקים הכשירים לקרב גבוה מאוד.
 
{|class="wikitable mw-collapsible"