ג'וסיה וילארד גיבס – הבדלי גרסאות

בשנת [[1869]] חזר גיבס לאוניברסיטת ייל והתמנה ל[[פרופסור]] ל[[פיזיקה מתמטית]] (הראשון בארצות הברית) ב-[[1871]], וקיבל משרה בה החזיק לשארית חייו. בין השנים [[1876]] ו-[[1878]] כתב גיבס סדרה של מאמרים שעסקה באנליזה גרפית של מערכות כימיות במצבים שונים. הם התפרסמו יחד תחת השם "על שיווי משקל של חומרים הטרוגנים", אחת העבודות הידועות ביותר שלו. כיום הוא נחשב לאחד ההישגים המדעיים הגדולים של [[המאה ה-19]], ואחד היסודות של [[כימיה פיזיקלית|הכימיה הפיזיקלית]]. במאמרים אלו השתמש גיבס בתרמודינמיקה כדי להסביר תופעות כימיות-פיזיקליות, שבעבר היו אוסף עובדות מבודדות. במאמרים אלו התייחס לנושאים נוספים כגון [[אנרגיה חופשית]] ו[[פוטנציאל כימי]], [[צבר (פיזיקה סטטיסטית)|צבר]], מיסודות ה[[פיזיקה סטטיסטית]] ו[[חוק הפזות של גיבס]]. בנוסף לכך כתב גיבס גם על תרמודינמיקה תאורטית. בשנת [[1873]] הוא פרסם מאמר על ייצוג גאומטרי של כמויות תרמודינמיות.

 

 

ב-[[1889]] גיבס עבד על [[פיזיקה סטטיסטית|הפיזיקה הסטטיסטית]], והניח את היסודות ומסגרת מתמטית למכניקת הקוונטים ותאוריות מקסוול. בנוסף לכך הוא תרם גם ל[[קריסטלוגרפיה]] ויישם את שיטות הווקטורים שלו למסלולים של כוכבי [[שביט]] ו[[כוכב לכת|כוכבי לכת]].