מסורת הכנסייה – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Nicaea icon.jpg|300px|ממוזער|שמאל|איקונין של הבישופים והקיסר [[קונסטנטינוס]] אוחזים ב[[קרדו]] שהתקבל בו[[ועידת ניקיאה]], אחד הפריטים החשובים ביותר במסורה.]]

'''המסורה הקדושה''' ([[לטינית]]: '''Sacra Traditio''', [[יוונית]]: '''Ιερά Παράδοση''') היא גוף הנוהגים, התקדימים וההחלטות שהועברו בכנסייה הנוצרית מדור לדור, בנוסף ובחפיפה לכתבי הקודש עצמם. המסורה נחשבת מקור עליון לסמכות ולהתוויית דרכה של הדת, ולפי טיעון האוחזים בה היא המסגרת וההקשר המאפשרים פרשנות נכונה של הבשורות וסוגיות השעה. עיקרים נוצריים רבים, כגון [[השילוש הקדוש]] עצמו והגדרות ה[[כריסטולוגיה]], התקבלו במסורה ואינם מפורשים בברית החדשה. [[הכנסייה הקתולית]], [[הכנסייה האורתודוקסית]] ו[[נצרות אוריינטלית|הכנסיות האוריינטליות]] מחזיקות כל אחת בתפישה משלה למסורה, בעוד שה[[פרוטסטנטי]]ם דוחים בעקרון את המושג ומדגישים את היות "כתבי הקודש לבדם" (Sola scriptura) משען, אם כי יש להם מקבילות משלהם.