הימלאיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 25:
גם כיום ממשיכה הודו לנדוד צפונה בקצב של כ-2 ס"מ בשנה, תוך דחיקת רכס ההימלאיה וכתוצאה מכך - הגבהתו ההדרגתית (כחצי ס"מ בשנה). ב-10 מיליון השנים הקרובות צפויה הודו לנדוד 180 ק"מ לכיוון צפון. נדידה זו גורמת לאי-יציבות [[סייסמולוגיה|סייסמית]] באזור, דבר המביא ל[[רעידת אדמה|רעידות אדמה]] תכופות.
 
בהרי ההימלאיה [[קרחון|קרחונים]] רבים, חלקם מהווים מקור ל[[נהר]]ות האזור. הנהרות הידועים [[אינדוס]], [[גנגס]] ו[[ברהמפוטרה]] מקורם בקרחוני ההימלאיה. הראשון זורם דרך פקיסטן ונשפך בל[[הים הערבי|ים הערבי]]; השניים האחרים זורמים דרך הודו וטיבט, בהתאמה, עד שהם נפגשים ב[[בנגלדש]] ונשפכים ל[[מפרץ בנגל]].
 
לרכס ההימלאיה השפעה גדולה על ה[[אקלים]] באזור. הרכס מונע מה[[רוח]]ות הקרות של [[סיביר]] מלנדוד דרומה להודו; כמו כן חוסם הרכס את [[גשם|גשמי]] ה[[מונסון]] ההודיים מלנדוד צפונה לטיבט (דבר הגורם לאזור הגובל בהימלאיה מדרום להיות גשום במיוחד).