קתלין קניון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-{{דגש}} +{{ס:דגש}}) |
||
שורה 31:
שיטת החפירות של וילר, ששוכללה על ידי קניון בחפירתה ביריחו, שמה דגש רב על ה[[סטרטיגרפיה (ארכאולוגיה)|סטרטיגרפיה]] (השתכבות) של האתר הנחפר, והסדר והארגון הדרושים כדי לפענחו.
בתחילה, אזור החפירה מחולק ל'''ריבועי חפירה''' בגודל אחיד (הגודל הנפוץ ביותר הוא של 5×5 מטר, אם כי הדבר עשוי להשתנות באזורים שונים בעולם, ובהתאם לאופי החפירה וכורח הנסיבות), תוך הקפדה על השארת שטח בלתי-חפור ביניהם (
פועל יוצא מתשומת הלב המרובה לפרטים בשיטת חפירה זו הוא מספר הארכאולוגים ביחס להיקף החפירה: בתחילת דרכה של הארכאולוגיה, ניתן היה למצוא אתר ארכאולוגי שחופרים בו עשרות רבות של פועלים בלתי-מיומנים, תחת פיקוח קומץ ארכאולוגים, שאף עשויים היו להיעדר מהשטח למשך זמן ממושך; ואילו מאז ששיטת וילר-קניון זכתה לפופולריות, גם אם אתר נחפר בניהולו של ארכאולוג ראשי אחד, מועסקים במקום ארכאולוגים אחרים, שכל אחד מהם אחראי על שטח שבו לא יותר מקומץ ריבועי חפירה.
| |||