יוהאן וולפגנג פון גתה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
←‏מוצאו וילדותו (1765-1749): זו איננה בדיחה
שורה 19:
בתיאור־עצמי מאוחר זה יש עם זאת ממידת הסילוף, משום שגתה הצעיר לא היה מאושר ושמח ויחסיו עם הוריו לא היו חפים מעימותים קשים. מלבד אחותו קורנליה פרידריקה כריסטיאנה אשר נולדה ב-7 בדצמבר 1750, מתו שאר האחים בינקותם. בשנת 1758 חלה גתה ב[[אבעבועות שחורות]].
 
אביו של גתה ומורה פרטי שאותו שכר לימדו את גתה ואת אחותו, ולפרקים גם את אימו, בכל המקצועות המקובלים באותם ימים וכן בשפות רבות ([[לטינית]], [[יוונית עתיקה]], [[צרפתית]], [[אנגלית]] ו[[עברית]]). כמו כן, לאחר שביקר בגטו היהודי בעיר, למד [[יידיש]] במשך תקופה.{{הערה|Aya Elyada, A Goy Who Speaks Yiddish: Christians and the Jewish Language in Early Modern Germany. הוצאת אוניברסיטת סטנפורד, 2012. עמ' 1.}} כמקובל בחוג החברתי של משפחתו, התחנך גתה הצעיר גם ב[[ריקוד]], [[רכיבה על סוסים]] ו[[סיף]]. בטבעו היה ילד ממושמע יותר משהיה מחוספס. הוא היה מהיר תפיסה, במיוחד כאשר ניתן הדרור לדחפי המשחק שלו. את ההנאה הגדולה ביותר מצא בילדותו ב[[ציור]], בעוד ה[[מוזיקה]] לא הייתה בראש מעייניו.
 
לחינוכם הדתי של הילדים נודעה חשיבות רבה במשפחת גתה ה[[נצרות לותרנית|לותרנית]] האדוקה, ובכללו הקריאה היומית בכתבי הקודש והביקור ב[[כנסייה]] מדי יום ראשון. הידיעות על [[רעידת האדמה בליסבון]] בשנת [[1755]] הביאו את גתה לספקות־אמונה ראשונים, משום שלדעתו "פגע האל בצדיקים ובחוטאים גם יחד, ללא הבחנה, ובכך לא הוכיח את תכונות האב שלו". שיעורי הדת שקיבל גתה אצל דודו הכומר יוהאן יאקוב שטארק, לא עוררו את סקרנותו. בפרוטסטנטיות שספג בילדותו ראה רק [[מוסר]] יבש וללא שאר רוח, שאיננו יכול להזין את הנשמה ואת הלב. רק סיפורי האבות ב[[תנ"ך]], [[אברהם]], [[יצחק]] ו[[יעקב]], עוררו את דמיונו. יחסו לכנסייה ולדוגמות שלה נותר מרוחק ואף מסויג, גם לאחר מכן. בהיסטוריה של הכנסייה ראה "ערבובייה של טירוף ואלימות" והעקרון הנוצרי של [[החטא הקדמון]] הרחיק אותו כבר בגיל צעיר מהאורתודוקסיה הלותרנית בת ימיו.