ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם – הבדלי גרסאות

'''ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם''' (לעתים '''פקו"א''' או '''פקוא"מ''') הוא ארגון [[יהדות|יהודי]] שהוקם ב[[אמסטרדם]] בראשית [[המאה ה-19]], בשנת תק"ע (1809), ופעל במשך למעלה ממאה שנה עד לימי [[מלחמת העולם הראשונה]]. מטרת הארגון הייתה איסוף כספים עבור אנשי [[היישוב הישן]]. הארגון התחיל כמקבילה [[אשכנזים|אשכנזית]] לארגון שניהל את הקהילה הספרדית, "[[ועד פקידי קושטא]]" ב[[איסטנבול|באיסטנבול]].

את הארגון הוביל ה[[בנקאי]] ה[[הולנד|הולנדי]]י [[צבי הירש להרן]], שפעל לייעול שיטות הגבייה. להרן שיפר את מוסד ה[[שד"ר|שליחים]], בפועלו למיסוד שיטה להעברת כספים ישירה מהקהילות באמסטרדם לתושבי [[ארץ ישראל]]. בעזרת שיטות מינהל וחשבונאות שאימץ מבנק "הולנד את להרן". הארגון פעל על ידי קבלת התחייבויות מסודרות מהקהילות השונות, בניית תקציב שנתי ויצירת מפתח ל[[החלוקה|חלוקת]] הכספים בארץ-ישראל. הוא יצר מנגנון ריכוזי יעיל ולא התיר גיוס כספים על ידי [[שד"ר]]יםרים עצמאיים, כפי שהיה המצב לפני כן.

מערכת גיוס הכספים היעילה והריכוזית הביאה לריכוז עוצמה רבה בידיו של להרן, שניצל זאת כדי להשפיע על היישוב בענייני [[חברה]], [[כלכלה]], [[חינוך]], [[סעד]] וייעוד הכספים בארץ. להרן היה שמרן, שהתנגד בתוקף ל[[תנועת ההשכלה]], והיה אחד מיריביו החריפים של [[משה מונטיפיורי]] במאבק על עיצוב דמותה של ירושלים והתנגד לקשריהם של ה[[פרושים (היישוב הישן)|פרושים]] עמו. בין השאר, התנגד בתוקף להקמתו של [[בית חולים]] יהודי ב[[ירושלים]], שכן חשש מהשפעתו של רופא יהודי שהתחנך ב[[אוניברסיטה]] אירופית על הקהילה הירושלמית.

מצב היישוב היהודי בארץ בימי מלחמת העולם הראשונה היה חמור מאוד, [[הרעב בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה|בארץ שרר רעב]]. בייחוד היה חמור מצבם של בני היישוב הישן, מקורות ההכנסה של כספי החלוקה נחסמו, כיוון שרוסיה בריטניה צרפת ואמריקה היו במצב מלחמה עם הטורקים, ולא היה ניתן להעביר משם כספים. הרב יונתן הורוויץ ששהה באירופה בפרוץ המלחמה, גייס כספים בקרב יהודי גרמניה, (שהייתה לצידם של הטורקים במלחמה, ועל כן ניתן היה להעביר ממנה לארץ ישראל), וד"ר [[משה וולך]] והרב [[משה אוירבך]] סדרו את עבודת הסיוע של הארגון בירושלים, ובין היתר פתחו בתי תבשיל.{{הערה|1=מהלברשטט עד פתח תקוה עמ' 58 הערה 77}}

חלק מהארכיון הכולל 15 פנקסי השנתונים 1870-18261826–1870 מצוי היום בספריית יד יצחק בן צבי. מתוכם נדפסו השנתונים תקפ"ו-תקפ"ט. הפנקסים נסרקו והועלו לאתר האינטרנט של המכון וניתנים לצפיה אך לא תוייגו ואין אפשרות לחיפוש ממוחשב.

* '''האיש על החומה''' ח"ג עמ' 28 והלאה, על פעילות הארגון במלחמת העולם הראשונה.