ישראל דנדרוביץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:ערד: אישים באמצעות HotCat
מאין תקציר עריכה
שורה 8:
בשנת תש"ס עבר להתגורר בעיר [[ערד]], שם התמנה כחוקר במכון להוצאת [[התלמוד הירושלמי]]. במסגרת זו היה שותף בעריכת מהדורת "דרכי שמחה" על מסכתות שונות מהתלמוד הירושלמי. התמחותו בחקר התלמוד הירושלמי, הביאה אותו לשמש כמגיד השיעורים על כל התלמוד הירושלמי של מערכת השיעורים המוקלטים "[[קול הדף]]", לצידו של הרב [[מיכל זילבר]], מגיד השיעורים על [[התלמוד הבבלי]]. השיעורים, מסודרים לפי סדר [[הדף היומי]], והם ניתנים לשמיעה בטלפון או להורדה בנקודות מחשב ייעודיות. בשנת תשע"ג הקים את בית המדרש "באר האבות" בערד, בראשו הוא עומד.
 
==תחום עיסוק==
הרב דנדרוביץ הוא חוקר תורני בכיר במגוון רב של תחומים, בייחוד בסוגת הלמדנות הפופולרית, בה הוא מנתח סוגיות תלמודיות בגישה ייחודית. מלבד זאת הוא חוקר [[פולקלור]] תורני וחסידי. את תוצאות מחקריו הוא מעלה במאמרים הכתובים בסגנון קולח וייחודי. מאות מאמריו פורסמו במשך השנים בעשרות כתבי עת תורניים, ביניהם: "[[מוריה (כתב עת)|מוריה]]", "[[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]]", "[[המעיין (כתב עת)|המעיין]]", "[[קובץ בית אהרן וישראל]]", "[[קול מהיכל]]", "[[ירושתנו]]", "[[אור ישראל (מונסי)|אור ישראל]]", "היכל [[הבעל שם טוב]]", "[[קול התורה]]", "פעמי יעקב", "אסופות" ו"יחלק שלל". מראשית שנת תשע"ה הוא מפרסם מדי שבוע מאמר, בן כאלפיים מילה, ב[[עלון פרשת השבוע]] "במשנת הפרשה". מסקנות מאמריו והפניות למחקריו מצוטטים בספרים רבים, בהם בספרי יסוד{{הערה|כך למשל: ב[[תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין]] על [[מסכת סוטה]], דף מט עמוד ב, על דברי הגמרא 'לא תיתני ענוה דאיכא אנא', מצוין לעיין במאמר אודות אמורא בשם אנא. כיוצא בזה, ב[[מסכת אבות]] "משנת ראובן" של [[מוסד הרב קוק]], פרק ה משנה ה, מצוין לעיין במחקרו על בתי כנסיות בירושלים.}} ובספרי ליקוטים פופולריים{{הערה| בסדרות הספרים "מרגליות הש"ס", "דף על הדף" ([[דוד אברהם מנדלבוים]]), '''כמוצא שלל רב''', ועוד.}}.
 
הרב דנדרוביץ הוא חוקר תורני בכיר במגוון רב של תחומים, בייחוד בסוגת הלמדנות הפופולרית, בה הוא מנתח סוגיות תלמודיות בגישה ייחודית. מלבד זאת הוא חוקר [[פולקלור]] תורני וחסידי.
 
הרב דנדרוביץ הוא חוקר תורני בכיר במגוון רב של תחומים, בייחוד בסוגת הלמדנות הפופולרית, בה הוא מנתח סוגיות תלמודיות בגישה ייחודית. מלבד זאת הוא חוקר [[פולקלור]] תורני וחסידי. את תוצאות מחקריו הוא מעלה במאמרים הכתובים בסגנון קולח וייחודי. מאות מאמריו פורסמו במשך השנים בעשרות כתבי עת תורניים, ביניהם: "[[מוריה (כתב עת)|מוריה]]", "[[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]]", "[[המעיין (כתב עת)|המעיין]]", "[[קובץ בית אהרן וישראל]]", "[[קול מהיכל]]", "[[ירושתנו]]", "[[אור ישראל (מונסי)|אור ישראל]]", "היכל [[הבעל שם טוב]]", "[[קול התורה]]", "פעמי יעקב", "אסופות" ו"יחלק שלל". מראשית שנת תשע"ה הוא מפרסם מדי שבוע מאמר, בן כאלפיים מילה, ב[[עלון פרשת השבוע]] "במשנת הפרשה". מסקנות מאמריו והפניות למחקריו מצוטטים בספרים רבים, בהם בספרי יסוד{{הערה|כך למשל: ב[[תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין]] על [[מסכת סוטה]], דף מט עמוד ב, על דברי הגמרא 'לא תיתני ענוה דאיכא אנא', מצוין לעיין במאמר אודות אמורא בשם אנא. כיוצא בזה, ב[[מסכת אבות]] "משנת ראובן" של [[מוסד הרב קוק]], פרק ה משנה ה, מצוין לעיין במחקרו על בתי כנסיות בירושלים.}} ובספרי ליקוטים פופולריים{{הערה| בסדרות הספרים "מרגליות הש"ס", "דף על הדף" ([[דוד אברהם מנדלבוים]]), '''כמוצא שלל רב''', ועוד.}}.
 
הרב דנדרוביץ מקורב לאיש הפרסום החרדי [[אברהם בריסק|אברהם איסר בריסק]], יו"ר ובעלים של משרד הפרסום "[[רחל בולטון|בולטון]] פוטנציאל", ומכהן כעורך הראשי במכון "נחלת אבות" של בריסק. במסגרת זו ערך וכתב את '''פירוש הבהיר''' על [[הגדה של פסח]], [[מסכת אבות]], [[שיר השירים]], ועוד. הוא משמש כעורך תורני בכיר במכונים תורניים רבים, ביניהם: מכון [[עוז והדר]] שבמסגרתו ערך וכתב את [[מסכת שקלים]] של מהדורת [[מתיבתא]]; ומכון '''באר ישראל''', בראשות רבי [[מנחם מנדל פומרנץ]].