משלב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לישראל פוליאקוב |
מ הוספת קישור לשייקה לוי |
||
שורה 35:
==אפיון דמויות ספרותיות בעזרת שימוש במשלב==
ישנם יוצרים שמסתייעים בהשמת משלב שונה בפיה של כל דמות, כדי לאפיין את הדמויות. דוגמה קיצונית לכך היא ה[[מערכון]] של [[הגשש החיוור]] "חושחש הנחש". במערכון, השוטר, המדבר בשפה מדוברת ([[שייקה לוי]]), משחרר ממעצר עבריין (גברי בנאי) שמדבר בסלנג, ועוצר במקומו עובר אורח ([[ישראל פוליאקוב]]) שמדבר בלשון מליצית. שלוש הדמויות מתקשות להבין זו את דיבורה של זו והדבר יוצר מתחים ביניהן ("הנה התעודות, פשפש בהן ככל רצונך" / "אתה קראת לי 'פִשפש'?!"). במקרה זה, המשלב משמש כמעט כנושא המרכזי של המערכון ולא רק ככלי עזר לאפיון.
בספרו של [[דויד גרוסמן]] [[מישהו לרוץ איתו]], לדמויות יש משלבים מגוונים. המספר עצמו, כשהוא מתאר את המעשים, כביכול כצופה נסתר, משתמש בעברית תקנית, עם נטייה מליצית קלה ("הנערה הייתה מרוכזת כולה בתנועות החבלים, ותמר לא יכלה להמשיך משם, כי הוקסמה אל הריכוז המוחלט שלה, שהכירה גם מעצמה"). הדמויות של הנערים בני הטובים מדברים בעברית ספק תקנית ספק מדוברת – הן משתמשות, למשל, בצורת העתיד במקום בצורת הציווי. לדמויות אחרות יש עברית מדוברת של ממש – הפושע, פסח בית־הלוי, הוגה את המילה "זכוכית" עם ס' במקום ז'. הנערה ששמה שלי מדברת עברית מדוברת עם ניואנסים של חברה דתית ("ישתבח שמו"), ויש גם דמויות עם נטיות לסוגי סלנג שונים. סלנג בהשפעה [[יידיש]]אית אצל אמא של פסח, סלנג בהשפעה [[ערבית]] אצל עובד העירייה (שאומר "כַּלְבְּ" במקום "כֶּלֶב" ודמות ברחוב שאומרת "אחלה") וסלנג כבד, שהוא כבר ספק סוציולקט, של חברת ה[[סמים משכרים|מסוממים]]. הגיבורה, תמר, הייתה צריכה ללמוד מילים חדשות כדי להבין את הקבוצה הזו.
| |||