דרשנות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים) |
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
ב[[יהדות]], '''דרשנות''' היא נשיאת [[נאום]] (דרשה) בפני קהל בנושאי [[מוסר]], [[הלכה]], [[מקרא]] וכדומה, פעמים רבות תוך קישור ל[[פרשת השבוע]] או לענייני דיומא. נושא הדרשה נקרא "דרשן" ובמאות האחרונות (לפחות ביהדות אשכנז) היה גם נושא משרה או בעל-מקצוע שזה עיקר תפקידו: "מגיד" או "מגיד מישרים".
בדרך כלל, כינוי זה הבדיל אותו מתפקיד רב הקהילה, או [[פוסק]] ההלכה, ומיקד את הגדרת פעילותו הציבורית בנשיאת הדרשה בפני הקהילה.
סביר כי המונח 'דרשה' נקרא כך בדומה ל"[[מדרש]]. ככל הנראה המונח "דרשנות" הוא גלגול מאוחר (מ[[תקופת בית שני]]) של המונח "מדרש".{{הערה|שהוא עצמו גלגול מאוחר של המונח "לדרוש" במשמעות "לחפש". ראו בשני המאמרים ממט"ח בפרק '''קישורים חיצוניים'''.}} סביר כי גם מבחינה תוכנית מדובר בהשתלשלות של מסורת המדרש: בתרבות היהודית קיימים סוגים שונים של מדרש כתוב, ועל בסיסם התעצבה הדרשה המדוברת. אלה הם [[מדרש הלכה|מדרשי ההלכה]] ו[[מדרש אגדה|מדרשי האגדה]]. הדרשנות, בדומה למדרש, אינה מצטיינת בפרשנות [[פשט]], אלא בפרשנות מרחיבה, על דרך ה[[מדרש תנחומא|מדרש]]. הדרשנים עצמם לא היו בהכרח [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]], ופעמים רבות הדרשנות הוזמנה; כלומר, הדרשן התבקש לקשור את דרשתו לנושא מסוים ל[[פרשת השבוע]] או לסוגיה ה[[תלמוד]]ית הנלמדת, על אף שלא היה קיים קשר ישיר בין הדברים. בימי הביניים ובעת החדשה אף נכתבו כמה ספרים בידי רבנים אודות אומנות הדרשנות.
|