הבדלים בין גרסאות בדף "סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות"

מ
בוט החלפות: \1, \1וועיד\2
מ (←‏רקע: תקלדה)
מ (בוט החלפות: \1, \1וועיד\2)
'''סעיף 80 פרק 12 ל[[מגילת האומות המאוחדות]]''' (1945), הוא חלק מהפרק העוסק במערכות נאמנות בינלאומיות (International Trusteeship System) ומחריג את הסכמי הנאמנות המפורטים בסעיפים 77, 79 ו-81 של אותו פרק.
 
[[דו"ח אדמונד לוי]] מ-2012 מתייחס לסעיף {{הערה|ראו [http://www.pmo.gov.il/Documents/doch090712.pdf '''מעמד שטחי יהודה ושומרון מנקודת ההשקפה של המשפט הבינלאומי'''] עמ' 11, מתוך דו"ח על מעמד הבנייה ביהודה ושומרון (דו"ח לוי)}} ככזה הקובע את "העיקרון של ההכרה בהמשך תוקפן של זכויות קיימות של מדינות ועמים שנרכשו מכוח המנדטים למיניהם, כולל אותן הזכויות של היהודים מכוח המסמכים המפורטים לעיל ([[הצהרת בלפור]] ו[[כתב המנדט]]) להתיישב בשטחי ארץ ישראל" ובהתייחסויות של משפטנים בינלאומיים אחרים ברוח דומה{{הערה|[[יוג'ין רוסטוב|Rostow, Eugen]], [http://www.mythsandfacts.org/media/user/images/eugene%20v%20rostow-brinck%20and%20stone.pdf Bricks d stones: settling for leverage; Palestinian autonomy], The New Republic, 23 April 1990, עמ' 3}}.
 
אסכולה של מומחים ב[[משפט בינלאומי פומבי|משפט בין לאומי]] רואה{{מקור}} בסעיף 80 המתקף את החלטות [[ועידת סן רמו]] (1920) של [[חבר הלאומים]] כלגיטימציה, מבחינת משפט העמים, לכינונה של מדינת ישראל{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=oVsjNzXojCM&feature&t=6m15s לא החלטה 181] היא הבסיס ללגיטימציה לקיומה של מדינת ישראל אלא ההחלטה בועידתבוועידת סן רמו ותיקופה ב[[מגילת האומות המאוחדות]], פרק 12, סעיף 80}} ולאו דווקא [[החלטה 181]], [[הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון#מעמד שטחי יהודה ושומרון על פי המשפט הבינלאומי|שלא הגיעה לידי מימוש, ועל כן פקעה]] ולא קנתה אחיזה במשפט הבינלאומי. באופן דומה, [[יהודה ושומרון ומזרח ירושלים תחת שלטון ירדן|הסיפוח הירדני של יהודה ושומרון]] ב־[[1950]] לא הוכר על ידי מדינות העולם, ועל כן פקע גם הוא{{הערה|ביחוד על רקע הכרזתה של ירדן מ־[[1988]] כי היא מסתלקת מתביעת בעלות על שטחי יהודה ושומרון}}, ועל כן עדיין עומדת בתוקפה הצהרת בלפור מ־1917 שיעדה את שטחי יהודה ושומרון למדינה יהודית{{הערה|דוקטרינה זו ידועה כ-"אוטי פוסידטיס יוריס" – uti possidetis iuri – כלומר, "אתה מחזיק על-פי חוק", אלא אם קרה משהו ששינה את הגבול באופן חוקי הגבול שהיה הוא הגבול שיהיה - מדינת ישראל היא היורשת של הגבולות המנדטוריים. מתוך, יוג'ין קנטרוביץ', [http://mida.org.il/2014/06/16/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%95%D7%94%D7%92%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA/ '''קרים, החוק הבינלאומי והגדה המערבית'''], אתר מידה, 16.6.2014}}.
 
==נוסח==
 
חוות דעת מייעצת של [[בית הדין הבינלאומי לצדק]] מ-21 ביוני 1971 קובעת:
"החלטתה האחרונה של אספת חבר–הלאומים וסעיף 80, פסקה 1, בכתב ההקמה של האומות המאוחדות שימרו את מחויבויותיהם של המנדטורים. בית הדין הבינלאומי לצדק הכיר בעקביות בכך שהמנדט שרד גם לאחר קצו של חבר–הלאומים" {{הערה|1=[http://www.icj-cij.org/docket/?sum=296&code=nam&p1=3&p2=4&case=53&k=a7&p3=5 מתוך האתר הרשמי של בית הדין הבינלאומי לצדק]}}.
 
==לקריאה נוספת==