שדרות בן-גוריון (הרצליה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יש מבהירי חשיבות בדף השיחה
תגית: הסרה או הוספה של תבנית הדורשת שינוי בערך
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תל אביב, בן-גוריון
שורה 1:
{{רחוב
|יישור=
|שם=בן -גוריון
|אנגלית=Ben Gurion
|קידומת=שד'
שורה 13:
|סיומת שפה נוספת=
|תמונה=[[קובץ:Ben-Gurion-Herzliya.jpg|220px]]
|כיתוב=הקצה הצפוני של שדרות בן -גוריון, יולי 1998
|מדינה=ישראל
|עיר=[[הרצליה]]
שורה 36:
'''שדרות דוד בן-גוריון''' הוא אחד ה[[רחוב]]ות הראשיים של [[הרצליה]]. הרחוב עובר מצפון לדרום, ממשיך את שדרות ח"ן החל מ[[רחוב סוקולוב (הרצליה)|רחוב סוקולוב]] ועד "צומת כדורי"{{הערה|שם לא רשמי, על שם חנות הצמיגים "כדורי" שפעלה במקום}} - בקטע זה הוא חלק מ[[כביש 541]], המוביל מהרצליה ל[[רעננה]]. בצומת כדורי מצטלב הרחוב עם רחוב הרב קוק ורחוב ארלוזורוב, ובה הוא הופך להיות תחילתו של [[כביש 482]], המהווה ציר גישה מרכזי מהרצליה ל[[מחלף הכפר הירוק]]. לקראת קצהו הדרומי עובר הרחוב בין השכונות שיכון משה"ב ונווה אמירים שממערב לו ושיכון דרום וצמרות שממזרח לו. בקצהו הדרומי הוא הופך ל[[רחוב סוקולוב (רמת השרון)|רחוב סוקולוב]] של [[רמת השרון]].
 
בתחילה שם הרחוב היה 'העבודה', אך לאחר פטירת ראש הממשלה [[דוד בן -גוריון]] הוחלף שם הרחוב ונקרא על שמו.
 
==סלילת הרחוב==
הצורך בסלילת כביש 482 מהרצליה לתל אביב, ששדרות בן -גוריון הן חלק ממנו, עלה בעקבות [[המרד הערבי הגדול|המרד הערבי]], אז נסגרה הדרך לתל אביב, שעברה דרך [[שייח מוניס]], ותושבי הרצליה ורמת השרון נאלצו לנסוע דרך [[רעננה]], [[רמתיים]], [[פתח תקווה]] ורמת גן, דרך שאורכה 35 ק"מ ונמשכה לעתים יום שלם. ועדי היישובים החליטו על סלילת הכביש, שעלותו נאמדה ב-19 אלף [[לירה ארץ ישראלית|לא"י]]. הרצליה מימנה כשני שלישים מהעלות, ורמת השרון את השליש הנותר. לשם כך, [[משכון|משכן]] הוועד של רמת השרון את מכון המים של המושבה. חברת [[סולל בונה]] התחילה בסלילה כבר בקיץ 1936, אך העבודות נתקלו בקשיים כבר מהרגע הראשון: הערבים התנגדו לכך שהכביש יעבור בשטחי ה[[וקף|ווקף]], מושל המחוז עמד על כך שהכביש יעבור בשטחי שייח מוניס ולבסוף התברר כי העלויות גבוהות מהמשוער, והוועדים לא עמדו בהן. העבודות חודשו רק ב-[[1939]], לאחר שהוועדים לקחו הלוואה, ולאחר שהוטל מס נסיעה על קווי [[אגד]], לצורך מימון הסלילה. סוגיית הקרקעות נפתרה בסיועו של [[משה שרת]]. באוקטובר [[1941]] נחנך הכביש, בשם "דרך הרצליה", והדרך לתל אביב התקצרה ל-12 ק"מ.{{הערה|{{דבר||עם פתיחת הכביש החדש הרצליה–רמת השרון–תל אביב|1941/10/16|00203}}}}
 
== אתרי הרחוב ==
הרחוב משמש בעיקר למגורים ולבתי עסק קטנים. ברחוב נמצאים האתרים הבאים (מצפון לדרום): המרכז המסחרי 'לב העיר' (בפינת רחוב סוקולוב), [[בית הכנסת הגדול (הרצליה)|בית הכנסת הגדול]] (בפינת רחוב סוקולוב), [[התחנה המרכזית של הרצליה]] (בפינת רחוב העצמאות), מרכז רפואי כללית (בפינת רחוב רמב"ם), המרכז 'שער העיר', פארק יד לבנים (בפינת רחוב הבנים), בית משפט השלום, ומרכז רפואי כללית נוסף (בפינת רחוב ביל"ו). בקצהו הדרומי של הרחוב נמצא מגדל "צמרות" - סימן ההיכר של הכניסה להרצליה מכיוון רמת השרון, ומולו הגולפיטק - מגרש [[מיני גולף]].{{הערה|[http://www.minigolf.co.il/ מיני-גולף הרצליה]}}
 
התחנה המרכזית של הרצליה הייתה בתחילה בפינת רחוב בן -גוריון ורחוב סוקולוב, ועברה בשנת [[1960]] למיקומה הנוכחי בהצטלבות רחוב בן-גוריון ורחוב העצמאות.
 
בפינת רחוב סירקין היוצא ממנו, בשנות השישים היו קיימים סוסים ועגלות למשלוחים וכדומה.
שורה 54:
באמצע [[העשור הראשון של המאה ה-21]] נשלמה בניית בית משפט השלום הרצליה, השוכן מול מתחם "שער העיר", סמוך לגן הבנים.
 
בקצהו הצפוני של הרחוב, המסתיים ברחוב סוקולוב, נערך שיפוץ כחלק מהשיפוץ של רחוב סוקולוב. השיפוץ נמשך כשנה וחצי. הוא החל בחודש מרץ [[2006]] והסתיים בסוף שנת [[2007]], אז נערכה בחג הסוכות לראשונה [[הביאנלה בהרצליה]].{{הערה|{{ynet|טלי כהן גרבוז|חלל אורבני|3453358|25 בספטמבר 2007}}}} במסגרת השיפוץ הוקמה ברחוב בן -גוריון אל מול הפסאז' כיכר גדולה עם מזרקות מים, ספסלי ישיבה, צמחייה ירוקה. לאחר בחירת ראש העיר [[משה פדלון]] בשנת [[2015]] ערכו שיפוץ נוסף לתיקון המגרעות שבשיפוץ הקודם.{{הערה|[http://www.herzliya.muni.il/?CategoryID=208&ArticleID=1676 החלו העבודות לפתיחת רחוב סוקולוב ולהסרת אי-התנועה החוסם המרכזי], באתר של עיריית הרצליה, 9 במרץ 2015}}
 
ב-[[2017]] עברה עיריית הרצליה למתחם "שער העיר" הממוקם ברחוב בן -גוריון.{{הערה|{{TheMarker|נמרוד בוסו|אחרי למעלה מ-20 שנה בהן עמד נטוש - אוכלס אחד הפילים הלבנים של המרכז|1.4157435|7 ביוני 2017}}}}
 
==לקריאה נוספת==
* [[מרדכי נאור]], '''סיפורי הרצליה - ממושבה חקלאית למרכז היי-טק ומה"באסה" ועד פארק הרצליה''', הוצאת ספריית יהודה דקל, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2013, הפרק "נפתולי הכביש החדש לתל- אביב", עמ' 98–102.
 
==קישורים חיצוניים==