לואיג'י זינגלס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 12:
{{ציטוטון|כאשר עסקים משיגים כוח שוק שיכול לאפשר להם להעלות מחירים, הציבור יכול לבקש הגנה דרך התהליך הפוליטי. אבל כאשר לעסקים יש גם כוח שוק וגם כוח פוליטי, הציבור לא יכול לברוח. בתנאים אלה המערכת מתחילה להיות דומה לכלכלה סוציאליסטית - ולא לכלכלה חופשית. בכלכלה סוציאליסטית המערכת הפוליטית שולטת בעסקים. במערכת קפיטליזם-של-מקורבים העסקים שולטים בתהליכים הפוליטיים. ההבדל דק מאוד: בשני המקרים לא קיימת תחרות והחופש נעלם. ללא תחרות החיים הכלכליים אינם הוגנים, ולמחוברים יש יתרון}}{{הערה|{{TheMarker|גיא רולניק|10 דברים שנתניהו יכול ללמוד מהגורו
החדש שלו|1.2172047|22 בדצמבר 2013}}}}
זינגלס הוצג בהבלטה בתקשורת, אשר עולה בקנה אחד עם אמונתו כי כלכלנים צריכים לנקוט עמדה ציבורית יותר לגבי מה שהם מאמינים. בעודו נוקט בעמדת כלכלן מסורתי במובנים רבים, הוא ידוע על כמה דעות ייחודיות
אף כי זינגלס הוא פרו
זינגלס מתאר את המונופול העסקי הגדול הראשון, [[חברת הודו המזרחית
בחודש יולי 2012, השתתף זינגלס בתוכנית הרדיו "לא בריינר כלכלי פלטפורמה" של תוכנית [[NPR Planet]]. הוא תמך בתוכנית רפורמה בת שישה חלקים שכללה ביטול כל ההכנסה האמריקנית, מס חברות, מס שכר וכן המלחמה בסמים והחלפת המערכת במס הצריכה הרחב (כולל הטלת מסים על חומרים בלתי חוקיים לשעבר).
[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]] מרבה לצטט ולהביא כסימוכין לדבריו מתוך תפישתו של זינגלס, כך בנאום
==לימודים==
|