תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה – הבדלי גרסאות

*[[צנחני היישוב]]: לקראת סוף המלחמה הופעלו צנחני היישוב מאחורי קווי האויב ב[[ריגול]] לטובת צבאות [[בעלות הברית|בעלות-הברית]] (הדוגמה המפורסמת היא ה[[צנחן|צנחנית]] [[חנה סנש]]). שלושים ושלושה איש הוצנחו, כחמישה הצליחו להסתנן למדינות היעד המקוריות. אך יותר מכל, שליחותם הולידה [[מיתוס]], סמל לערבוּת היישוב ליהדות אירופה. המבצע, מעבר למשמעותו הצבאית המועטה, שיקף גם את התחושה כי בקרוב המלחמה תיגמר, והיישוב יצטרך להוכיח כי הוא לא הפקיר את אחיו היהודים. חלק מן הצנחנים פעלו ביערות וסייעו ל[[פרטיזן|פרטיזנים]], אך חלק אחר מצא את עצמו שגריר מטעם הציונות. לא פעם נאלצו לסייע לציונים המקומיים בפוליטיקה היהודית כנגד הקומוניסטים, במאבק על [[דעת הקהל]] היהודית. אך לא כל התגובות לצניחה היו נלהבות. אגון רוט, מנהיגם של מורדים יהודים ב[[סלובקיה]], הגיב ללוחמים הארץ-ישראליים בזו הלשון: "בעצם, למה באתם? חשבתם שכאן זה משחק ילדים? רציתם להיות גיבורים? באתם הנה לשחק בחיילים, לא חשבתם על האחריות שאתם מטילים עלינו? עד עכשיו נשאנו באחריות רק על חיינו וכעת גם אתם מכבידים על מצפוננו".{{מקור|לצטטה}} קרוב למחצית הצנחנים נפלו בשבי, ושבעה מהם הוצאו להורג.

*[[ועד ההצלה של הסוכנות היהודית|ועד ההצלה]]: הוועד הוקם כזרוע של [[הסוכנות היהודית]] וטיפל בעלייה לארץ ישראל, באיתור יתומים או ילדים שנמסרו למשפחות נוצריות והחזרתם למשפחתם, בהעברת מידע לעולם על המתרחש באירופה, במשלוח בגדים ליהודים שהמתינו ב[[מחנות העקורים]] ובהברחת פליטים יהודים לגבול בטוח במסגרת [[תנועת הבריחה]]. אחת הדילמות הקשות ביותר שבהן הוועד נתקל הייתה השאלה את מי יש להציל, כפי שנכתב באחד התזכירים של הוועד: "האם לתת עזרה לכל מי שזקוקים לה, מבלי להבדיל בין טיב האנשים? האין לתת לפעולה זו אופי ציוני-לאומי והשתדל להציל בראש ובראשונה את אלה שיכולים להביא תועלת לארץ ישראל וליהדות? הצלה פילנתרופית גרידא, דוגמת ההצלה של היהדות הגרמנית שבוצעה ללא כל אבחנה – יכולה, מנקודת ראות ציונית, לגרום רק נזק. [...] לו היו לנו האמצעים להציל את כולם אין כל ספק שהיינו צריכים להשלים עם מצב הדברים, אולם - לדאבוננו – אין לנו אמצעים מספיקים להציל אפילו את האלמנטים הטובים. לכן, באין ברירה, עלינו לוותר על הצלת האלמנט המזיק".{{מקור|לצטטה}}

*תוכניות הילדים – היישוב ניסה לחלץ ילדים מאירופה (במיוחד מ[[הבלקן]]) במספר תוכניות שונות החל מסוף 1942; תוכניות אלה, למרות הסכמתם לכאורה של הבריטים לקליטת הילדים בארץ (ושל מדינות אחרות לקליטת חלק אחר מהם), נכשלו בעיקרן, וילדים מעטים חולצו.