חי-בר יטבתה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרה מקטגוריה:מרכז זואולוגי |
עדכון, הרחבה |
||
שורה 3:
|תמונה=[[קובץ:Chay-Bar-Yotvata001.jpg|250px]]
|כיתוב='''הכניסה לחי בר יטבתה'''
|סוג=מרכז שימור, [[
|תאריך הקמה=1968
|תאריך סגירה=
|שטח=12 קילומטר רבוע (12,000 דונם)
|מייסדים=[[אברהם יפה]] ו[[אורי צאן]]
|מספר מינים=
|מספר פרטים=
|תצוגות עיקריות=שטח פתוח
|מדיניות מגע=Hands Off
שורה 24:
[[קובץ:Yaen002.jpg|ממוזער|250px| להקת [[יען|יענים]] בחי-בר יטבתה]]
[[קובץ:Scimitar Oryx - Hai-Bar Yotvata 2013.jpg|ממוזער|250px|עדר [[ראם סהרה|ראמי סהרה]] בחי-בר יטבתה]]
'''שְׁמוּרַת חַי-בָּר יָטְבָתָה''' היא שמורת טבע מסוג [[חי בר]] בערבה ליד [[יטבתה]] ובה נמצאים בעלי חיים מדבריים למטרות שימור, רבייה, והשבה לטבע. מן החי בר הושבו לטבע בהצלחה [[ראם לבן|ראמים לבנים]], [[פרא|פראים]],
חי-בר יטבתה הוקם ב-[[1968]] על ידי [[אברהם יפה]], מנהלה הראשון של [[רשות שמורות הטבע
== היסטוריה ==
חי-בר יטבתה הוקם ב-[[1968]] על ידי [[אברהם יפה]], מנהלה הראשון של [[רשות שמורות הטבע|רשות שמורות הטבע.]] הקמתו סימנה את תחילת תהליך השבתם לטבע של בעלי חיים שנעלמו מנופי ארץ ישראל. לצורך כך הוקמו שני [[גרעין רבייה|גרעיני הרבייה]], אחד לבעלי חיים שחיו ב[[חורש ים תיכוני|חורש הים תיכוני]] ואחר לבעלי חיים [[מדבר]]יים. מטרת החי-בר היא ליצור סביבה טבעית מוגנת ומבוקרת, שתאפשר להגדיל את אוכלוסיותיהם של בעלי החיים שנבחרו ולהחזיקם עד ל[[השבת בעלי חיים לטבע|השבתם לטבע]].
ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] הוקמה אגודה ציבורית בשם "חי-בר" בחסות [[רשות הטבע והגנים|רשות שמורות הטבע]] ובניהולם של [[אברהם יפה]] ו[[אורי צאן]]. מטרות האגודה היו השבת מיני חיות בר שנכחדו בארץ וביסוס מינים בסכנת הכחדה. בתחילת [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] גודר במלחת יטבתה שטח בהיקף כ-12,000 דונם והובאו אליו אוכלי עשב גדולים שנכחדו בארץ (וגם כמה מינים שלא התקיימו בארץ, אך הם בסכנת הכחדה בעולם), בהם [[פרא|פראים]], [[דישון מקראי|דישונים]], [[ראם סהרה|ראמי סהרה]], [[ראם לבן|ראמים לבנים]], [[ערוד|ערודים]] ו[[יען מצוי|יענים]].
באמצע שנות ה-80 גודרו עוד כמה אלפי דונמים ממערב לכביש 90 כדי להגן על האוכלוסייה האחרונה בעולם של [[צבי השיטים]] – תת-מין של צבי מצוי בסכנת הכחדה בעולם – והיא במעקב שוטף לשם שמירה על מין זה.
== מינים בחי-בר יוטבתה ==
בשמורה הפתוחה:
* [[צבי הנגב]] - כיום האוכלוסייה גדולה ומשמעותית מאוד בטבע.
* [[צבי השיטים]] - האוכלוסייה האחרונה בעולם נמצאת בחי בר.
* [[יען]] - בשנות האלפיים נעשה ניסיון ראשון בעולם להשיב לטבע יענים, אולם ללא הצלחה לעת עתה, אך עדיין יש כוונה להשיבם לטבע בארץ בעתיד.
* [[דישון (בעל חיים)|דישון מקראי]] -
* [[ראם לבן]] - הושבו לטבע החל מ-1996 בערבה הצפונית ובנחלים הגדולים.
* [[ראם סהרה]] - אין כוונה להשיב אותם לטבע הישראלי, אלא רק למטרות שימור עולמי.
* [[פרא פרסי]] - הפראים הושבו לראשונה לטבע בארץ ב-1982 באזור מכתש רמון, והתבססו במרחב ניכר בהר הנגב.
* [[ערוד]] -
* צמחי השמורה הם:
# [[שיטה סלילנית]] - עצי השיטים הם בסיס המערכת האקולוגית בשמורה. הם מושכים אליהם הן אוכלי עשב גדולים הן שפע חרקים ובעלי חיים אחרים.
# [[שיטת הסוכך|שיטה הסוכך]]
# [[ימלוח|ימלוח פגום]]
מרכז הטורפים נסגר ואינו פעיל יותר מכיוון שהחי-בר נועד לטיפול, שיקום והשבה לטבע את בעלי החיים ולא להחזיקם בכלובים.[[קובץ:PikiWiki Israel 9608 Yotveta Hai-Bar.jpg|ממוזער|750x750px|[[ראם סהרה|ראמי סהרה]] על רקע של עצי שיטה בחי בר יטבתה|centre]]▼
▲[[קובץ:PikiWiki Israel 9608 Yotveta Hai-Bar.jpg|ממוזער|750x750px|[[ראם סהרה|ראמי סהרה]] על רקע של עצי שיטה בחי בר יטבתה|centre]]
== גלריה ==
שורה 80 ⟵ 72:
*[[השבת בעלי חיים לטבע]]
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.parks.org.il/ParksAndReserves/haiBarYotvata/Pages/default.aspx חי-בר יטבתה] באתר של [[רשות הטבע והגנים]]
{{שמורות טבע בישראל}}
| |||